פא,א

התחתון לראש וסוף בשוה ממש וטעם הדבר כי גם הרצון הזה אשר נמשך להיות מקור החיות לעולם זה הוא בא בבחי' כללות הרצון השייך לזה העולם לכל הנמצאים שבו כמו כל אשר חפץ ה' עשה כו' ואח"כ מתחלק לרצונות פרטיים לכל נמצא ונברא בפרט כו' וזהו הנק' בחי' סובב לעולם זה בפרט דהיינו בחי' כתר שכותר בבחי' מקיף וסובב בהשוואה א' לכללות עולם זה מראשו לסופו ביחד כו' שכמו שיש בחי' סובב כ"ע בכללות כל ההשתלשלות דקו וחוט כו' ונק' מקיף הכללי כידוע שזהו בחי' מל' דא"ס שנעשה כתר לא"ק כו' כן יש בחי' סובב בפרט בכל עולם ועולם דאבי"ע דהיינו שמבחי' מל' שבעולם העליון נעשה בחי' כתר וסובב לעולם שלמטה הימנו כנ"ל וד"ל:

(פב) ומעתה הנה יובן ג"כ בבחי' סובב כ"ע בכלל שהוא נמשך מבחי' מל' דא"ס דהיינו בחי' מחשבה הקדומה דאנא אמלוך כו' כנ"ל שזהו ג"כ ממש ע"ד הנ"ל בבחי' מל' דאצי' בבריאה ומל' דבריאה ביצירה כו' רק שבחי' מחשבה זו דאנא אמלוך שנק' מל' דא"ס הוא בבחי' כללות יותר דהיינו בחי' ההתנשאו' אלקית שכלול בבחי' עצמות אא"ס עדיין וזהו שעלה במחשבה הקדומ' אנא אמלוך פי' מחשבה הקדומה היינו בבחי' העצמות ממש שנק' קדמון לכל הקדומים ופי' מחשבה זו הוא בחי' הרצון שהרצון נק' מחשבה כידוע אך נק' רצון קדום בחי' העצמות עדיין כו' והנה כמו שמבואר למעלה במשל דהתנשאות מלוכה למטה שאין הנמשל דומה עמו להיות שמבחי' מלוכה שלמעלה נמשך בחי' אור וחיות ממש כו' כן יובן ג"כ בכללות בחי' המלוכה שבמחשבה זו דאנא אמלוך שבעצמות אא"ס ממש שהוא בחי' מאיר ומחיה ממש לכל ההשתלשלות דאבי"ע רק שהוא מאיר ומחיה לכלם בשוה והוא בחי' מקיף הכללי שמקיף לד' עולמות בשוה ממש ונק' סובב כ"ע בכללות הכל וכמו שמבואר למעלה בענין מל' דאצי' בעולם הבריאה שנמשך בבחי' מקיף וסובב בפרט לעולם הבריאה שמאיר בו בהשוואה אחת מראשו לסופו כו' כי גם הרצון שנמשך שם הוא בכללות באותו עולם כו' כנ"ל וכן יובן ג"כ בכללות יותר בבחי' מל' דא"ס שנעשה בחי' מקיף וסובב כללי לכל הד' עולמות דאבי"ע שהוא מאיר ומחיה לכללותם יחד בהשוואה א' בראש האצי' עם סוף עולם העשיה כו' להיות שבחי' הרצון העליון שנמשך מבחי' מחשבה זו דאנא אמלוך כו' הוא בא בבחי' כללות ביותר ונק' רעוא דכ"ר כנ"ל כי בשביל רצון ומחשבה זו דאנא אמלוך כו' הוא שנעשה בחי' רצון כללי להיות ממנו מקור לכל ההשתלשלות בכלל דהיינו בחי' רצון לרצון והוא הנק' רעוא דכ"ר כו' כי הנה בחי' רצון הבא בגלוי להאציל לעולם האצי' ונק' כתר דאצי' שנמשך ממל' דא"ק וכה"ג הרי צריך להיות בתחלה רצון והסכמה שיהיה לו רצון זה וא"ל לא יעל' ברצונו להאציל כלל וכן בחי' הרצון העליון שבא בגלוי לברוא עולם הבריאה כו' הרי צ"ל תחלה בחי' רצון לרצון זה הפרטי וא"ל לא היה עולה ברצונו בגלוי לברוא כו' וכן להיו' לו לרצון בגלוי לעול' היצי' כמ"ש בראתיו יצרתיו כו' הנה מקור כל הרצונות הללו הוא הנקרא רעוא דכ"ר שהוא אשר הוסכם ברצון קדום שיהיה לו רצון להשתלשלות העולמות בכלל וממילא נמשכין אח"כ בחי' רעוין פרטיים כמו הרצון להאציל והרצון לברוא כו' עד שאפי' בחי' ומדרגה היותר תחתונה שבסוף עולם העשיה עלה תחלה בהסכם ורצון הקדום שנק' רעוא דכ"ר או מחשבה הקדומה כו' ואין הפרש בין התהוות הרצון להאציל להתהוות הרצון שבסוף העשיה להיות יש גשמי כמו כל אשר חפץ ה' עשה ממש כו' לכלם מחי' בשוה ממש מבחי' רעוא דכ"ר שהוא בא מצד בחי' מחשבה דאנא אמלוך הנק' מל' דא"ס וז"ש בע"ח שמאיר ומחי' לכל העולמות דאבי"ע בשוה ממש שהרי כמו שעלה ברצונו הפשוט שנק' מחשבה