פב,א

מאחר שכל עיקר ענין רצון הכללי הקדו' הוא רק שיהי' לו פלטרין א"כ מה לו ענין הפרש בין רצון שבתחלת מלאכתו לרצון שבסוף מלאכתו הכל ברצון א' הוא רוצה דהיינו כמו שרוצה בעיקר הבנין מטע' שעלה כבר ברצונו כן הוא רוצה בדבר הצריך לבנין בסופו מטעם שכבר עלה גם זה ברצונו תחלה ועל שניהם יגזור אומר ברצון א' פשוט שהוא מפני אשר כבר עלה ברצונו שיהי' לו פלטרין כמו שא"א להיות בלי שיגזור על תחלת מלאכתו כן א"א שיהיה גמרו מבלי שיגזור על מלאכת סופו וע"ד דוגמא הגם שיסודות הבנין צריכים הוצאה מרובה ועל חלקיו הטפלים שברצפה וגם בסופו הם בהוצאה מועטת מאד על שניהם יחול הרצון הכללי בשוה ולא יחול הרצון הכללי ביסוד הבנין בבחי' פנימית יותר מבגגו ורצפה שלו אע"פ שמצד בחי' גלוי הרצון יחול ביסוד ועיקר הבנין בפנימית יותר כו' מפני שלענין כללות הרצון שעלה תחלה שיהיה לו פלטרין אין הפרש בין תחלתו לסופו כלל ושניהם עלו בשוה ברצונו בענין כללות רצונו בדבר זה וד"ל:

(פג) או יובן עד"מ אחר כיוצא בזה כמו כאשר הוחלט רצון פשוט וכללי באדם שיעסוק במו"מ אחד להרויח בו ממון אשר כל פרטי עסקיו מתחלתו לסופו וגמרו כולם כא' נסקרו בעלות רצונו תחלה בכלל לעסוק במו"מ זה בלי הפרש מצדו בין ענין פנימית העסק ועיקרו לחצונית הטפל שבו כמו בקבוץ הממון הון רב לקנות הסחורה וכה"ג שזהו העיקר והיסוד אבל הצטרכות הנסיעה בכל פרטי דברים קטנים הטפלים לנסיעה לקנות שהנסיעה עצמה טפל לעיקר העסק והרי כל המצטרך לנסיעה טפל לטפל כו' מ"מ הגם שמצד גלוי הרצון ודאי יש בעיקר העסק בפנימי' שלו רצון פנימי הרבה יותר מרצון הקל בחצונית העסק כמו דברים הטפלים לנסיעה וכה"ג אבל מצד בחינת הרצון הכללי שכבר הוחלט אצלו שיעסוק במו"מ זה כדי להרויח שוין הן פנימית העסק וחצוניותו ממש שכשם שלא יושלם תכלית הרצון הזה בלא פנימית העסק כמ"כ לא יושלם בלא חצוניות שלו שהוא הנסיעה ושניהם עלו בשוה בתחלה ועל שניהם יגזור אומר בשוה ממש שכמו שיחפוץ בקבוץ הממון כמ"כ יחפוץ בהכנת הנסיעה מאחר שכל עיקר רצון זה הוא ריוח הממון מה לו ענין הפרש בין פנימית העסק לחצוניותו כו' וזה ודאי שאם לא היה לו רצון קדום זה לעסוק בבנין או מו"מ לא היה רוצה בכל פרטי הרצונות שבהן מתחלתן לסופן כו' אשר ע"כ נק' רצון קדום זה בחי' רצון לרצון בין בפרט בין בכלל דהיינו שכל רצון בפרט שבבנין ומו"מ היה לו רצון קדום לזה הרצון בפרט וא"ל לא היה רוצה בו אח"כ וגם הוא רצון לרצון בכלל לכל רבוי רצונות פרטיות שיהיה נולדים אח"כ הוא בחי' מקור כללי להם שהרי מצד כחו של רצון זה הרי הוא מוליד בנפשו רצונות פרטיים רבים עד שישלים רצונו זה הקדום בכלל הענין ואין כל חדש ברבוי רצונות הללו הנולדים אח"כ כי כולם היו תחלה ברצון הקדום וכולם בהשוואה אחת בלי חלוק מדרגות בזה כלל מטעם הנ"ל וד"ל ואמנם הנה מובן עוד דהגם שהרצון הקדו' הוא מקור כל הרצונות שאח"כ בכלל ובפרט ועל כולם בשוה כו' מ"מ אין הארתו אח"כ בהגלות נגלות הרצונות הפרטיים רק בבחי' ההעלם בהם ולא בגלוי דהיינו דהגם שבודאי לא היה לו רצון הגלוי הזה בפרט הענין אם לא שקדם תחלה ברצון הקדום ומכחו הנה הוא בא כו' אבל בחי' כח זה שמאיר ברצון גלוי זה מחמת כחו של רצון הקדום אינו רק בבחי' ההעלם ובחי' מקיף אשר ע"כ מצד בחי' הגלוי הרי יש בחי' פנימי יותר ברצון שבתחלת הענין ועיקרו יותר מרצון שבחצוניות הענין וטפל שבו כו' אבל אם היה מאיר ברצונות הפרטיי' בגלוי גמור בכחו של רצון הקדום הרי לא היה הפרש כלל ביניהן גם מצד גלוי הרצון מטעם שבבחי' רצון הקדום כולן שוין כנ"ל וד"ל אבל מה שמאיר עכ"פ בבחי' ההעלם ה"ה מאיר