פב,ב

ומחיה לכל הרצונות מגדול ועד קטן לכולם בשוה דוקא כמובן מכל הנ"ל וד"ל וזהו כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות כו' שבחי' חפץ ורצון הקדום שבעצמות המאציל בחי' מחשבה הקדומה הנ"ל עשה את הכל בחפץ ורצון א' לכולם בשוה וכולל את הכל בשוה בלי חלוק מדרגה בזה בין עולמות עליונים לעולמות התחתונים בשמים ובארץ בימים וכל תהומות כו' מטעם הנ"ל וזהו למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם שהוא בלתי מושג להם ע"כ אומרים איה להיותו בבחי' סובב כ"ע ממש ואינו מושג לא בעולמות עליונים ולא בתחתונים אבל באמת אלקינו בשמים כל אשר חפץ עשה פי' משום דמה שהוא בבחי' סוכ"ע היינו לפי שבחי' רצון העליון הזה שבעצמות הוא בבחי' א"ס ממש וע"כ נקרא סוכ"ע שאינו מושג כלל ובלתי מתלבש בבחי' גלוי בעולמות רק בבחי' ההעלם אבל עכ"פ בבחי' ההעלם כל אשר חפץ עשה שנמשך משם רצונות פרטיים לכל פרטי ההשתלשלות וכנ"ל דכמו שהיה רצונו להאציל כו' כמ"כ היה רצונו להיות בחי' עשיה גשמית כו' וא"כ גם בחי' עשיה גשמית מקבלת אור וחיות בהעלם מרצונו וחפצו הקדום בעצמות וזהו כל אשר חפץ עשה כו' ומפני שהוא בבחי' סובב בהעלם ע"כ ואלקינו בשמים בבחי' סובב כל אשר חפץ ברצונו הקדום עשה את הכל והוא בחי' רעוא דכ"ר הנ"ל הנקרא מחשבה הקדומה דאנא אמלוך בחי' מל' דא"ס שמקיף לד' עולמות דאבי"ע בשוה ממש כמ"ש בע"ח וכנ"ל וד"ל:

(פד) והנה מעתה יש להבין בחי' ומדרגה השניה הנמשך מעצמות אא"ס בבחי' גבול ומדה דוקא ולא בבחי' א"ס כנ"ל וזה פלא לכאורה איך יומשך בחי' גבול ומדה מעצמות אא"ס שהוא בעצם בבחי' א"ס בלתי ב"ג כו' אך הנה ידוע בע"ח שבחי' המשכת הקו והחוט שנמשך מעצמות אא"ס שהוא ע"י בחינת צמצום עצמות אא"ס תחלה דהיינו שנסתלק ונכלל עצמות אא"ס ונכלל ועלה בעצמותו ומהותו ממש (שלמעלה מבחי' אור וזיו כו') ונעשה כמו מק"פ וחלל כו' ואחר הצמצום הזה הוא שהאיר בבחי' קו וחוט כו' ובאור הדברים הנה מצד בחי' עצמות אא"ס ממש כמו שהוא לפני הצמצום הזה מאחר שהוא בבחי' א"ס ממש לא היה נמשך כלל דרך שעור ומדה כמו המשכת הקו ולהיות נאצל במדה עשר ספירות עשר ולא תשע עשר ולא י"א כו' כי מאחר שהוא אור פשוט בתכלית הפשיטות והוא בבחי' א"ס ממש הרי אינו בגדר אור וספי' פרטית עדיין וכמ"ש לאו מכל אנון מדות כלל ע"כ ממנו לא היה נמשך אור וספי' בפרט כלל גם לא בחי' קו וחוט להיות מקור לי"ס וראשיתן כו' וגם אם היה נמשך להיות מקור הספירות בפרטיהם לא היה נמשך בבחי' שעור ומדה אלא היה נמשך רבוא רבבות אורות וספירות לאין קץ ושעור כלל ובאופן ומהות אחר שאינו בגדר ומהות אורות וספי' הנאצלים כמו חו"ב ומדות כו' מאחר שזה האור והשפע היה בא מכח עצמות אא"ס ממש שהוא בלתי מדה ומושלל מכל מציאות אור וספי' כו' אשר ע"כ כדי שיומשך בחי' קו וחוט שהוא בחי' קו המדה למדוד שעור השפע בבחי' ע"ס פרטיות וי' כלול מי' כו' א"א שיהיה זה כ"א ע"י בחי' צמצום אור עצמותו תחלה דהיינו שלא יומשך האור בבחי' א"ס ממש אלא יומשך בבחי' גבול ומדה דוקא ואז נמשך בחי' הקו הזה שהוא המודד כל שעור ומדה בנאצלים כו' ובחי' צמצום עצמות אא"ס והסתלקותו כדי שיהיה נמשך בבחי' שעור ומדה זה הכח נמשך ג"כ מעצמות א"ס ב"ה שהוא כל יכול ויש בו בחי' זו ג"כ לצמצם אור עצמותו שלא יומשך בבחי' א"ס כו' והוא ענין הכח של בחי' הדין והצמצום שהיה תחלה בעצמו ששיער בעצמו בכח להיות גלוי פועל האור והשפע בבחי' גבול ומדה ולא בבחי' א"ס והיינו עיקר בחינת הצמצום שלפני הקו כידוע ומבואר במ"א בענין המאמר בריש הורמנא דמלכא גליף גליפו בטהירו עלאה דהורמנא