פה,א

להיות החכמה במציאות יש בכל פרט שבה שנקרא כלי המגביל לאור כנ"ל וכן לכל מציאות האורות שנמשכו מבחי' הקו מראשו לסופו בסוף עולם העשיה בכולן מאיר מבחי' סובב דוקא כמו כח ההיולי שממנו נמצאו כל הכחות והוא הנותן כח לכל בחי' ובחי' אחרי התהוותה כו' וד"ל אבל גוף התהוות החכמה ממקורה הוא נמשך דוקא מבחינת הקו והחוט ולא מבחינת סובב כי מבחי' סובב שלפני הקו א"א להיות שום התהוות דבר מה אפי' מהות דאור וכח החכמה כנ"ל אם לא על ידי צמצום ומק"פ בתחלה שאז נמשך ע"י בחי' קו כו' וד"ל (וכמו במשל דכח ההיולי הנ"ל הנה הגם שממנו נמצא כל מיני חכמות שלומד כנ"ל מ"מ מה שממציא איזה שכל וסברא בפרט ענין דבר חכמה זהו נמשך ע"י הלמוד והעיון מכח ומקור השכל שמאיר באותה שעה רק שזה עצמו לא היה ביכולתו כלל אם לא בחי' כח ההיולי שלו שהוא טוב ומסוגל לכשילמוד שיתחכם כו' וכ"ה בכח היולי דאומנו' כו' דמה שיכול אומנות בפרט זהו מצד הלמוד שלמד אומנו' זו וא"א לומר שמה שמצייר הכלי הוא נמשך מכח ההיולי מאחר שאינו בגדר וסוג מלאכה כו' רק אעפ"כ מה שיש ביכולתו ללמוד מלאכה אומנות זו הוא מכח ההיולי שהוא טוב ומסוגל לזה כו' עד שמציאות קיום האומנות הזאת הוא מכח ההיולי אבל לא גוף התהוות למוד האומנות כו' וד"ל):

(צא) ומעתה יש לתרץ הקושיא דלעיל בהפרש שבין התהוות יש דחכמה מסובב כו' ובין התהוות יש גשמי מבחי' סובב שאם מאיר יותר מבחינת סובב ביש גשמי א"כ אין זה בשוה כו' דהנה באמת אין הפרש כלל לגבי בחינת רצון הקדום שבעצמות הנקרא סובב להיות בחי' יש וכלי המגביל לבחי' חכמה ראשית כל כו' לבחי' התהוות יש וכלי המגביל לסוף ההשתלשלות כמו להיות עשב ופרי גשמי וכה"ג ששניהם עלו בשוה ברצון הקדום כנ"ל (במשל דבנין פלטרין או עסק מו"מ כו' וגם כמובן ממשל דכח ההיולי הנ"ל ששוה אצלו ליתן כח לכל בחינה העליונה עם בחי' היותר תחתונה שכמו שנותן כח לשכל שבמוח כמ"כ נותן כח להלוך שברגל בשוה ממש עד שאנו או' שכל מה שנפעל בגלוי יש בכל כחות האדם כמו מה שרואה בעין והולך ברגל וכו' הכל נמשך בבת א' בשוה מבחי' כח ההיולי הכללי להיות נראים ליש אחר התהוותם מאור וחיות הנפש כו' וד"ל) ונמצא מובן מכל הנ"ל שא"א להיות התהוות הגשמיות ממש מבחינת הרוחניות כלל שכל רוחני לא יהווה מהות היש הגשמי וא"כ מוכרח לומר שהתהוות הגשמיי' נמשך דוקא מבחי' סובב כנ"ל וראי' לד"ז מבחי' החכמ' שהיא בחי' הראשית כו' והנה הגם שבחי' החכמה יורדת למטה מטה ברבוי השתלשלות מאצילות לבריאה כו' עד עוה"ז השפל מ"מ לא נמצא מזה בחינת התהוות גשמי ממש כמו דברים הגשמיים ממש אלא מתהווה בעוה"ז בחי' שכל וחכמה האנושית שלנו והוא שיוכל להיות השכלה והשגה בענינים גשמיים אבל מ"מ בחי' השגה והשכלה זו רוחנית היא רק שאינו משיג ומשכיל רק לדברים הגשמיים אבל לא שמתהווה עצם הדבר הגשמי מבחינת החכמה עליונה (אע"פ שנאמר כלם בחכמה עשית היינו בחי' החכמה שמלובשת בבחי' השפעת הרוחניות של כל הנמצאים כו' שזה נמשך מבחי' הקו כו') לפי שבחי' החכמה נמשכה בבחינת רוחניות האור דבחי' ממלא שהוא בחי' הקו כו' וא"א להיות מזה רק בחינת רוחניות ג"כ רק שיורד בירידות המדרגות עד שמתהווה להיות רוחניות מצומצמת דשכל האנושי שאין לה ערך לבחי' ח"ע כו' אבל בחי' התהוות הגשמית ממש לא נתהוו' מבחינת החכמה אלא מבחינת סובב דוקא שהוא מה שעלה ברצון הקדום להיות בחי' יש וכלי מגביל כו' ודוגמא לדבר הנה ידוע שכל נפשו' בהמו' הטהורות נמשכו מבחי' פני שור שבמרכבה ונפשות בהמות הטמאות נמשכו מבחי'