פח,ב

כמ"ש ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו' ובחינת קליפה עמלק שרשו בבחי' הפסולת דשליא כו' בבחינת מקיף כו' אך הגם שבבחינת עבור בבטן המל' שהוא בחינת הגלות דמצרים היה בחינת עמלק ראשית גוים כמו השליא הדבוקה בולד ונעשה שומר כו' אבל אחריתו עדי אבד כמו עד"מ שמשליכים עור הולד בהולדו וילך לאבוד כנ"ל וכן יובן גם לעתיד לאחר תשלום כל הברורים דרפ"ח כו' דהרי ידוע שהשבירה הי' בבחינת המדות שנקרא גופא ויש להם ברור ותקון כנ"ל אבל בחינת עמלק הוא בחינת השליא שתאבד לגמרי וזהו ואחריתו עדי אבד לגמרי אע"פ שהו' ראשית גוי' בתחלה כו' וד"ל ונמצא מובן מב' משלים הללו שאין תקון עצמי לקליפ' עמלק רק אבודו זהו תקונו לפי שמצד עצמו אין בו ממשות כלל ולא כבחי' המדות דז' עכו"מ כנ"ל שיש להם תקוה מטעם הנ"ל בענין ב' משלים אם כמו גלי הים או השליא שאין בו ממש כו' ובזה יובן בתוס' באור ענין מהר קח את הלבוש ואת הסוס כו' דלבוש זה הוא בחינת לבוש דנוגה ששרשו בבחינת חשמל דנוגה שדוגמתו למטה הוא כמו השליא המקיף כו' וכן הסוס הוא ב"פ ס"ג אותיות גס כשנהפך בחינת גסות הרוח דהמן לקדושה כמו שאמרו רז"ל המן מן התורה מנין שנא' המן העץ כו' הוא בחי' הדעת שרש המדות והוא שרש עה"ד טוב ורע וכמ"ש ראשית גוים כו' ומטעם הנ"ל וד"ל:

(א) וקבל היהודים את אשר החלו לעשות וארז"ל אשר החלו במ"ת כו' וזה פלא גדול לכאורה איך יתכן שבמ"ת שנא' וכל העם רואים את הקולות כו' ועל כל דבור ודבור פרחה נשמתם כו' כמארז"ל לא היה רק התחלה כמ"ש אשר החלו לעשות ובימי אחשורוש קימו וקבלו שגמרו ונתקבל בלבם כו' ויש להבין תחלה שרש ענין מ"ת הרי אברהם כבר קים כל התורה כמ"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי כו' אך הנה עבודת אברהם הי' באהבה כמ"ש אברהם אוהבי ובאהבה יש ב' מדרגות רצוא ושוב שנק' אור ישר ואור חוזר והענין ידוע כמ"ש בס"י אם רץ לבך שוב כו' שהדביקות הוא ענין המשכת הלב וכלותו כמו כלה שארי ולבבי נכספה וגם כלתה נפשי וכה"ג והוא מ"ש אם רץ לבך שהלב חושק ונכסף במרוצה לדבק ולכלל באלקים חיים והוא בחי' רצוא ואחר התשוק' בכלות הנפש שנק' או"ח מיד הוא בא לבחי' הבטול והוא מה שנסוג אחור מפני האימה עד שלא ימצא מקום לעצמו כלל וכמו וירא העם וינועו ויעמדו מרחק והוא הפך המרוצה שבתשוק' כו' וז"ש אם רץ לבך שוב כו' וזהו והחיות רצוא ושוב כידוע:

(ב) ויש להבין למה עבודה זו בבחי' רו"ש דוקא אך הנה ידוע שיש ב' מדרגות בחי' סובב כ"ע ובחי' ממלא כ"ע והן ב' שמות דהוי"ה ואלקים ועל הרוב לא נזכר שם הוי"ה רק על בחי' סובב כ"ע ושם אלקים בבחי' ממלא כ"ע וגם סובב כ"ע הוא בבחי' שם היינו שם הוי"ה שגם הוא נק' שם אלא שהוא שם העצם ושם אלקים הוא שם הפעולה כידוע ומ"ש והחיות רצוא ושוב כו' דקאי במלאכים זהו מצד שרשם בשם אלקי' חיים שמחי' אותם שכח הפועל בנפעל וכל פעולה בדומה לפועל כו' וכמ"כ יש בחי' רו"ש בשם הוי"ה דסובב כו' וזה היה עבודה דאברהם שנא' בו הלוך ונסוע כו' ועכשיו הוא ענין התו"מ שהן בבחי' או"כ לשם הוי"ה דוקא משא"כ רצוא ושוב דמלאכים הוא בשם אלקים לבד ויובן זה בהקד' באור ההפרש בין סובב וממלא כו' והוא ע"פ הידוע במ"ש יהללו את שם הוי"ה כי הוא צוה ונבראו לשון ונבראו ממילא ומאליהם שממילא ומאליהם נבראו ואיך יתכן בענין התהוות הבריאה יש מאין שנתהוה מאליו בלי שום כח המהווה אותו כו' ומהו כי הוא צוה למי צוה כו' ומי הוא שצוה כו' אך הוא זה קאי אדסמיך לי' והוא שם הוי"ה דוקא שהוא צוה ונבראו ממילא כו' והענין הוא כידוע בבחי' סכ"ע אע"פ שהוא בחי' מקיף כללי לכל ההשתלשלות