צ,א

נקראים רמ"ח אברין דמלכא ועד"מ אברי האד' שהאור וחיות הנפש מתישב בהם וכללות האור והחיות נמשך מן המוח לכל האברים כו' כך למעלה במצות הוי"ה שבכל מצוה מתישב אור דשם הוי"ה בכלי המצות כמו במצות הצדקה וחסד שנק' דרועא ימינא כו' ולכן מצות ת"ת כנגד כולן כמו המוח שהוא מקור לכל חיות האברים כידוע וד"ל ואע"פ שכל המצות הן בבחינת או"כ שזהו בחי' השוב מ"מ אין בחינת השוב אלא אחר רצוא כו' ולכך יש בכללות המצות ג"כ בחי' רו"ש שהוא בחינת או"י ואו"ח והן ה"ח דרמ"ח מ"ע בכלל וה"ג דשס"ה ל"ת בכלל שזהו נכלל באנכי ולא יהיה לך כו' ורמ"ח מ"ע שהן בבחי' החסדים דאור ישר וכך עיקר הענין שלהם הוא בכלים דוקא אבל הל"ת הוא בבחי' הגבורות דאו"ח ע"כ באים רק במניעת המעשה דסור מרע כו' וכמש"ל בענין שמי עם י"ה שס"ה ל"ת כו' והיינו ענין העוה"ב שבא מן המצות שנאמר בו להנחיל אוהבי יש דוקא וד"ל:

(ז) ובזה יובן כל עיקר ענין מעלת מ"ת דאע"פ שאברהם כבר קים כל התו"מ כמ"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי כו' היינו רק במה שהיתה עבודתו באהבה ודבקות בבחי' רו"ש כמ"ש הלוך ונסוע כו' שזהו כללות כל המצות כו' וכידוע דאהבה שרש רמ"ח מ"ע ויראה שרש שס"ה ל"ת ורו"ש הן אהוי"ר שכלולים זע"ז והיו לאחדים וממילא נכלל באוי"ר כל מעשה המצות כנ"ל אבל מ"מ הרי נעוץ תחלתן בסופן וסופן כו' דהמעשה עיקר והוא כאשר בא האור בכלי דוקא שהיא למעלה מבחינת רו"ש ברוחניות דמלאכים בשם אלקים כנ"ל וגם למעלה מבחינת רו"ש דאברהם בשם הוי"ה כנ"ל וזה היה ענין קבלת התורה כאשר אמרו בני ישראל נעשה ונשמע שע"ז ארז"ל מי גלה לבני רז זה שמ"ה משתמשין בו שהקדימו נעשה לנשמע כמ"ש במלאכים גבורי כח עושי דברו והדר לשמוע בקול דברו כו' והענין הוא דהעשי' היינו בחינת הכלי לאור והוא מעשה המצוה בפ"מ ואח"כ השמיעה שהיא בחינת האור כידוע והם הקדימו נעשה לנשמע היינו שהקדימו לעשות בחינת הכלי קודם האור משום דסוף מעשה עלה במחשבה תחלה (וכמ"ד ארץ קדמה לשמים כמש"ל) והוא הרז שמ"ה שנק' גבורי כח עושי דברו והדר לשמוע כו' ומשום דנעוץ תחלתן בסופן דוקא ע"כ הוא למעלה גם מרצוא ושוב דאברהם וראיה ממ"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי"ה ממש לא נודעתי להם רק במ"ת לבד וד"ל (ומ"ש מי גלה לבני רז זה שמ"ה כו' הלא המלאכים לא יכלו לקבל התו"מ כידוע בענין תנה הודך על השמים כו' וכנ"ל בבחינת רו"ש דמלאכים שהוא רק בשם אלקים לבד למטה ממדרגת רו"ש דאברהם כו' הענין הוא דמ"ה הללו הוא שנמשך במ"ת לעשות לבנ"י ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע והוא כשירד ה' על הר סיני כמשי"ת בסמוך בענין כי תרכב על סוסיך כו' וד"ל:

(ח) וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות דהנה במ"ת כשאמרו נעשה ונשמע היה ההתחל' והוא מה שאמרו נעשה תחלה ואח"כ נשמע שהוא לעשות בחי' הכלים תחלה לאורות והוא כדי שיתלבש האור בכלי ויתישב בו דוקא משום דנעוץ תחלתן בסופן דוקא וכמ"ש סוף דבר כו' את האלהים ירא ואת מצותיו שמור בפ"מ כי זה כל האדם דאורות דע"ס כו' אך במ"ת לא היה אז רק התחלת המעשה של הכלים וכמו שאמרו נעשה כו' שהוא רק התחלת מעשה לבד אבל בימי אחשורוש קימו וקבלו היהודים את אשר החלו לעשות במ"ת והוא שגמרו למעשה זו שכבר החלו לעשות במ"ת כו' דהיינו כשאמרו נעשה לא עשו עדיין גמר המלאכה ובימי אחשורוש גמרו את אשר החלו בזמן מ"ת כו' וזה פלא גדול דאיך אפשר דבמ"ת שעמדו בהר וראו ושמעו והקדימו