צג,א

המצות שעשו בעוה"ז דוקא כמבואר במדרש וגם בס' הקבלה מוזכר בחי' מיכאל זה הוא ענף החסד עליון דאצילות ולכן נקרא כה"ר כידוע שכה"ג ברב חסד דע"י כו' וע"כ ע"י דוקא נמשך האור להלביש לכל הנשמות בבחינת מקיף דלבוש מל' דתו"מ שנקרא לבוש אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו כו' לכל נשמה ונשמה בפרט אשר המלך חפץ ביקרה מלבישה בלבוש מל' כו' לפי שזה שייך לענין שלמות היקר העליון דלבוש מל' כאשר ניתן הלבוש והסוס כו' ע"י איש זה מיכאל כה"ר משרי המלך כו' דוקא וד"ל. וזהו ונתון הלבוש והסוס על יד איש כו' כי זהו יקר וכבוד הרבה יותר כשלבוש מל' ניתן ע"י מיכאל כה"ר יותר מע"י זולתו כו':

(טז) ובכל הנ"ל יובן מ"ש וקבל היהודים וקבל ל' יחיד דוקא ועוד יש להבין למה בכל מגלת אסתר נק' בשם יהודים דוקא ולא ישראל ויעקב וכה"ג כמו שמזכירם בשאר הכתובים והנה מבואר למעלה שע"י ב' דברי' מס"נ ושפלות עצומה שהיה בהם זכו שיהיה גלוי אור העליון דתו"מ להתישב בהם וזהו וקבל היהודים כו' והנה ב' קושיות הנ"ל יתורץ בהקדמה א' והוא במה שמצינו שבשעת מ"ת היו כללות נש"י כלולים באחדות גמורה כאיש א' ממש וכמ"ש ויחן שם ישראל נגד ההר ישראל כמו איש ישראל א' ע"כ א' ויחן ל' יחיד וכמו"כ גם עתה אנו אומרים ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך כלנו כאחד כאיש א' כו' והיינו בדוגמא דמ"ת שהוא באור פניך דוקא וכמ"ש כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו' והענין הוא לפי שבחינת אור פניו ית' שבתורה הוא בתכלית היחוד העליון הנקרא אח"פ בתכלית כידוע דאין גלוי אא"ס ב"ה עצמי כ"א בחכמה שבתורה דוקא שכולל הכל באחדות כו' ולכן לא היה ביכולת כנ"י לקבל אז בחינת הארת פנים העליונים בי' הדברות כ"א כאשר היו כלולים תחלה כולם יחד בתכלית האחדות והתכללות כאיש א' ממש ולא כאשר היו בבחינת הפרוד שנק' רבים שהוא הפך היחוד כו' כדי למהוי אחד באחד שיהיה בחי' אח"פ שורה בהם והוא בחינת אור פנים העליונים כמ"ש באור פניך ממש נתת לנו כו' וד"ל:

אך הנה מהיכן היה בהם בחינת האחדות האמתית הזאת עד שנחשבו כאיש א' ולא בבחינת רבים כלל הענין הוא לפי שכל עיקר סבת הפרוד וההתחלקות בא מסבת שנוי אופני הצרופים באותיות שזהו נקרא רבוי התחלקות האורות בכלים רבים עד"מ אור השכל א' מתחלק בכמה אופני' בצרופי' בדבורים שונים כי א"א שיהיה השכל בא באותיות המחשבה רק באופן א' לבד (וכמו המפרשים שעל דבר א' שבגמרא זה מפרש באופן זה וזה מפרש באופן זה כחילוקי הפירושים דרש"י ותוספו' והכל א' רק שבא באופנים צרופים שונים וזהו כאשר השכל והסברא א' היא רק שמתחלק בצירופים שונים בלשון מדברת אך כאשר אור השכל עצמו בא ממקור השכל בחלוקים שונים כמו זה נוטה אור שכלו לזכות וזה נוטה שכלו לחוב או גם בשכל הנוטה לחסד זה יתפוס באופן כך וזה יתפוס באופן אחר הרי זהו שאור השכל עצמו הוא מתחלק לכמה אופנים שונים מפני שגוף השכל עצמו יוצא מחדושו ממקורו ברבוי התחלקות אופנים כו':

(יז) וכמו"כ יובן בכללות נש"י שהן ס"ר שאין דעותיהן שוות בהשגת שכל האלקי זה שכלו בהשגת אלקות באופן כך כו' וזה שכלו באלקות באופן אחר נבדל ומחולק מזולתו כמו שא' תוכן רוחות ה' ותוכן לבות כו' כאו"א לפי דעתו וכמ"ש נודע בשערים בעלה בכאו"א לפום מה דמשער בלבו ודעתו כו' (וגם מי שמתאחד עם חברו משרש א' בבחי' החסד וכה"ג אין א' דומה לחברו כידוע ודוגמא לדבר בד' מחנות דמחנה מיכאל מתחלק לק"פ א' כו' מפני שגם במקור החכמה שנמשך לכללות נש"י הרי מתחלק לכמה אופנים שונים כנ"ל