צו,א

התור' בבחי' עלמין סתימין ועלמין דאתגליין כי גם אורייתא סתים וגלייא כמ"ש הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו כו' כידוע דשרש התורה מח"ע נפקת והמצות הן בחי' תרי"ג ארחין כו' שזהו בחי' כתר תר"ך עמודי אור שהן בחי' גלוי רצון העליון ורצונו וחכמתו זה שבתו"מ הרי נמשכו מבחי' העצמות ממש שלמעלה מעלה מבחי' רצון וחכמה כו' וע"י מס"נ המשיכו מחדש ממקור התו"מ להיות קיום והתהוות חדשה לתו"מ מעצמות בעל הרצון לפי שמס"נ הוא מסירת וביטול הרצון מכל וכל כו' שזה מגיע למעלה ג"כ בעצמות בעל הרצון כידוע. וז"ש קימו וקבלו מכאן מודעא רבא לאורייתא פי' כמו מקיים את התורה שהוא מהווה אותה ממקור חוצבה שהוא בחי' עצמות אא"ס ב"ה ע"כ מכאן מודעא רבא לאורייתא להיות שזה בבחי' מקור התו"מ וד"ל:

(כה) ועד"ז יתפרש מ"ש קים זה מ"ש בזה דאע"פ שלכאורה אין התורה צריך קיום וחזוק כי דבריו חיים וקיימים משעת מ"ת אך עכ"ז מה שהתורה כבר ישנה במציאות בקיום דבר היינו רק כמו שהיא בבחי' עלמין סתימין ועלמין דאתגליין בבחי' השתלשלות אבל המקיים אותה הוא המהווה אותה משרש מקור חוצבה בתחלת המשכתה מן העצמות וזהו קיים זה מ"ש בזה דאע"פ שהתורה כבר כתובה זה קיים למה שכתוב בה ממקור חוצב הכתיבה כו' וכן קיים א"א כל התורה וכה"ג וד"ל. (ומה שעיקר פי' קיום הוא חוזק הדבר בל ימוט לעולם וזהו כמו לקים כל דבר שלף כו' בבחי' המעשה דוקא כנ"ל היינו ג"כ ע"י קיום המעשה דתו"מ בפ"מ כפשוטו דקיים זה מ"ש בזה משום דכ"ז שלא באה התורה לידי קיום המעשה בפ"מ אין לה קיום בעצמותם עדיין ממקור חוצבה כו' וזהו משום דנעוץ תחלתן בסופן בסוף מעשה דוקא וכמשל דבר המלך שלא נק' קיום אלא כשהביא דברו לידי מעשה בפ"מ שאז דוקא נתקימו דבריו כו' ובזה מתורץ קושיא דלעיל דאע"ג דדבריו חיים וקימים עיקר הקיום כשבאין דבריו לידי קיום המעשה דוקא והוא ג"כ עיקר ענין חזוק הדבר בל ימוט לעולם כו' מטעם זה דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כו' וכמ"ש במ"א בפי' להקים את דברי התורה. הקימותי את דבר ה' וכה"ג כו' וד"ל):

(כו) ובכ"ז יובן המאמר דאכלו רעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא כו' דהנה ידוע בפי' רעיתי פרנסתי שישראל מפרנסין לאביהם שבשמים כו' והוא כמשל אדם שאוכל מאכל שנהפך לדם ונתוסף אור וחיות בדמים שבלב ומתפשט מגידי הדם תוס' גלוי חיות לאברים והרי יש כאן ב' דברים הא' מה שהדם הוא הנפש בעצם מהותה כמו שהיא בהשראה בהעלם מתחברת יותר בדם שכל שהדם מרובה הנפש מתלבשת שם ברבוי חיות יותר וממילא נמשך מיסוד המים שבדם תוס' חיות לאברים בבחי' גלוי יותר וכנ"ל בענין גידי הדם כו' וכן יובן בבחי' רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כמו שהן למעלה באדם העליון שע"י המצות נתוסף אורות בכלים למעלה וכדוגמא שא' בקרבנות לחמי לאשי כמו הלחם שלבב אנוש יסעד ויתחזק אור וחיות הנפש בדם ובאברים כו' וכ"ה כל התו"מ כמו שהן למעלה הם בבחי' אכילה כמ"ש באתי לגני כו' אכלתי יערי כו' וזהו שישראל מפרנסין לאביהם כו' ע"י תו"מ שלהם שמעוררים למעלה ג"כ בחי' פרנסה ומזון העליון לאדם העליון כו' וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל. וזהו אכלו ריעים לעילא פי' לעילא בעלמין סתימין ועלמין דאתגלין שכלולים באדם העליון הרי יש כבר בחי' מציאות השתלשלות עלמין ששם יתכן בחי' האכילה שע"י תו"מ להוסיף אור בעלמין הללו וכמו עד"מ שע"י המאכל יומשך תוס' אור גם בהעלם הנפש שבגידי הדם כו' ולמעלה נק' זה עלמין סתימין שהוא בבחי' י"ה שנק' הנסתרות לה' אלהינו כנ"ל וממילא נמשך תוס'