צז,א

מאתדל"ע שבעצמות שנמשך עליהם לעשות אתדל"ת זאת והיינו שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתן על כל דבור דוקא מפני הארת דבור העליון שהאיר עליהם בבחי' מקיף וזהו שכפה עליהם ההר כגיגית בבחי' מקיף עליהם (וכמשי"ת בסמוך באריכות) וזהו אשר החלו לעשות במ"ת ע"י בחי' מקיף דכפה עליהם ההר כגיגית עתה קימו מה שקבלו כבר כו' כי בפורים היה להם מס"נ מצד עצמם דוקא שלא ע"י אתדל"ע לעוררם ולזאת קימו את התורה ממקור חוצבה בהתחדשות מעצמות המאציל שלמעלה מהשתלשלות דעלמין שהתורה שקבלו כבר במ"ת שבאה בהשתלשלות דעלמין כמ"ש וירד ה' על הר סיני וידבר. בחכמה ודבור כו' העלם וגלוי כו' וזאת התורה עצמה שכבר קבלו בסיני שבאה להם בבחי' השתלשלות קיימו אותה בפורים בהתהוות חדשה ממקור התורה כי במ"ת נשתלשלה להם המשכת אור דתורה בבחי' עלמין משום דמס"נ שלהם קבלו מלמעל' למטה כו' אבל בפורים קבלו ברצון עצמם במס"נ מלמטה למעלה והגם שלכאורה אין הפרש בין זה לזה דזה וזה מס"נ הוא עכ"פ ומה הפרש אם סבתו בא מלמעלה או למטה כו' אך הענין הוא משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כידוע וכנ"ל בפי' המקיים את התורה דבסוף מעשה דוקא שם נעוץ התחלת המחשבה ורצון הפשוט שצמצם א"ע בתחלה לרצון וחכמה דתורה כו' שנק' מקור התורה כו' וע"כ במס"נ של ישראל מצד עצמם דוקא שם מאיר בחי' מקור התורה שבעצמות וזהו קימו מה שקבלו כבר בסיני אבל בסיני לא נתקיימה התורה עדיין ממקורה מצד שלא היה מס"נ שלהם מצד עצמם רק מלמעלה שאין בזה מהארת מקור התורה כמו שהיא קודם שבאה בהשתלשלות מאין ליש בבחי' עלמין כו' וד"ל. וזהו שאמרו ע"פ קימו וקבלו כו' מכאן מודעא רבא לאורייתא פי' לאורייתא שכבר קבלו בסיני מכאן נמצא מודעא רבא אליה במה שקימו מה שקבלו בסיני לפי שבמ"ת כפה עליהם כו' ולא היה עדיין מודעא רבא לאוריית' אבל בפורים ע"י מס"נ שלהם נתהווה התורה ממקורה שהוא הנק' מודעא רבא לאורייתא שכבר באה בהשתלשלות כנ"ל וד"ל (ולא שבמ"ת היה אונס וכפיה ע"י שכפה עליהם כו' שהרי אמרו נעשה ועל כל דבור ודבור כו' אלא שמס"נ שלהם אז כמו אונס נחשב מצד שכפה עליהם בבחי' מקיף עד שהרצון שלהם היה בהכרח כמו ע"ד שא' ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו כו' כאדם שמחבק את חברו לבלתי יוכל להפרד וכמשי"ת) (וזהו שמתחלה אמר וקבל היהודים ל' יחיד את אשר החלו לעשות במ"ת ולא אמר קיימו עדיין עד כי ספר עיקר ענין פורים במ"ש כי המן כו' והפיל פור כו' ובבואה לפני המלך במס"נ של עצמם כנ"ל אז אמר עם הספר ישוב מחשבתו כו' ע"כ קראו לימים האלה פורים על שם הפור כו' ואז אמר קימו וקבלו קימו מה שקבלו כבר בסיני והקרי קבלו ל' רבים לפי שקבלו עליהם ועל זרעם כו' משא"כ וקבל ל' יחיד שזה כמו במ"ת שלא קבלו רק אותו הדור לעצמם מפני שכפה עליהם כו' ומטעם כל הנ"ל וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל:

(כט) וזהו ליהודים היתה אורה ושמחה כו' ולכאורה יש להבין ל' היתה אורה ל' נקבה ולא אמר היה אור ל' זכר אך הענין הוא דפי' אורה הוא ל' מפעיל כמו מאכיל משכיל כו' כך אורה מפיק ה"א פועל יוצא להפעיל את האור שהוא ענין מאיר שממנו נמצא מציאות האור וזהו היתה אורה להאיר לכל כמו ועינינו מאירות וכמו אספקלריא המאירה כו'. ובאור הדברים הנה יש להבין תחלה בתוס' באור בענין הנ"ל במארז"ל במ"ת שכפה עליהם ההר כגיגית כו' ויש להקדים לזה ענין א' המבואר במ"א שיש ב' מדרגות בבחי' אתדל"ע הא' אתדל"ע הבאה מסבת אתדל"ת דוקא והב' אתדל"ע שבאה מצד עצמה שלא ע"י אתדל"ת כלל ולכאורה יש להבין מהו הצורך כלל בבחי' אתדל"ת לעורר אתדל"ע מאחר שיוכל להיות אתדל"ע