צז,ב

מצד עצמו שבודאי לכאו' אתדל"ע שמצד עצמה הרבה יותר נעלה במדרגה מאתדל"ע שאינה באה רק מסבת אתדל"ת בלבד וכידוע דבחי' אתדל"ת שמעורר אתדל"ע הוא הנק' בחי' העלאת מ"ן שמעורר המשכת מ"ד כו' ולפי ערך ההעלאה כן ערך ההמשכה כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' רק כפי ערך אופן ההעלאה דוקא ועד"מ התלמיד שמשיבין לו רק כפי שאלתו בלבד וכמ"ש במ"א בענין יעננו ביום קראינו כו' וידוע דהעלאת מ"ן מהעולמות אין לו ערך לגבי בחי' אתדל"ע שמצד עצמו שהוא בבחי' א"ס ממש כו' וד"ל:

(ל) אך הנה באמת נהפוך הוא שאתדל"ע הבאה מצד אתדל"ת גבוה ונעלה במדרגה הרבה מאתדל"ע שמצד עצמה שלא ע"י אתדל"ת דהיינו שמגיע בבחי' העצמות דא"ס יותר מכפי המדה הראשונה שהיה חפץ חסד מעצמו כו' והטעם הוא דהגם שהעלאת מ"ן של העולמות הוא בתכלית קטנות הערך לגבי העצמות כנ"ל אבל מפני שנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן עי"ז יתעורר בעצמות אא"ס בבחי' ומדרג' עליונה בעצמותו יותר משהיה מתעורר מצד עצמותו שלא ע"י העלאת מ"ן כו' וכמ"ש במ"א בענין אשת חיל עטרת בעלה וכן נקבה תסובב גבר. שבינה יתירה ניתן באשה כו' שבחי' העלאת מ"ן שלה מעורר בבחי' עצמות אא"ס במדרגה היותר נעלה שלא היה כן מצד התעוררות רצון וחפץ חסד עצמותו כ"כ כו' משום דסוף מעשה דוקא הוא אשר עלה בתחלת המחשבה שמחמתו נתעורר להיות לו רצון וחפץ בהשתלשלות כו' וכמ"ש בענין במי נמלך בנשמתן של צדיקים פי' במי נמלך בתחלת המחשבה אם להיות רצון וחפץ חסד זה להשתלשלות העולמות כו' נמלך בנשמתן של צדיקי' שעלו בתחלת המחשבה כמארז"ל ישראל עלו במחשבה פי' עלה במחשבה מה שעתידין נשמות ישראל לקיים תו"מ כו' ונתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כו' ונתאוה זה היינו בחי' העונג הנעלם בעצמותו להיות לו דירה בתחתונים דוקא וע"כ סוף מעשה דתו"מ בעוה"ז הוא מגיע בתחלת המחשבה להיות לו רצון וחפץ חסד בהשתלשלות העולמות וכמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי כו' וזהו שאתדל"ע שבאה מצד אתדל"ת דוקא מעורר בעצמותו אותו עונג הנעלם שבעצמותו להיות לו דירה כו' שהוא למעלה מעלה מבחי' אתדל"ע שמצד עצמו כי חפץ חסד הוא אדרבה אותו חפץ חסד מקבל מזה העונג הנעלם שעלה במחשבה תחלה (וזהו מ"ש בע"ח דבתחלת ההשתלשלות היה חפץ חסד מעצמו ואח"כ תלוי במעשה התחתונים לעורר אותו חפץ חסד כי שרש מעשה התחתונים למעלה מאתדל"ע זו שמצד עצמו כו' מטעם הנ"ל וד"ל) ולפ"ז אתדל"ע שמצד אתדל"ת גבוה הרבה מאתדל"ע שמצד עצמו מטעם זה דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כנ"ל וז"ש אשת חיל עטרת בעלה כו' וד"ל. וראיה ברורה לזה הוא מה שמצינו בזהר וכתבי האר"י ז"ל בהשתלשלות העולמות מאא"ס עצמו שאין זה מאא"ס עצמו כ"א ע"י בחי' צמצום גדול הנק' מק"פ וחלל ריקן כו' ואח"כ צמצם א"ע עוד להיות ההמשכה רק בבחי' קו וגם קו הזה הוא אחר הצמצום דבחי' יו"ד כו' וכידוע בע"ח בפרטי רבויי הצמצומים וההעלמות בצמצם והעלם אחר העלם עד שנעשה בחי' מקור לאבי"ע שאז נמשך האור רק לפי ערך המקבלים לבד שהן ד' עולמות דאבי"ע לפי שאין ערוך כלל לנאצלים ונבראים כו' לגבי עצמות המאציל וא"כ הרי ע"י בחי' אתדל"ע שמצד עצמותו כי חפץ חסד הוא כו' אין השפע באה רק ע"י רבוי הלבשות והעלמות וצמצומים רבים דוקא עד שיהא רק לפי ערך הגבלת המקבלים לבד כו' משא"כ מה שע"י אתדל"ת בהעלאת מ"ן נעשה אתדל"ע הרי ע"י אתדל"ע זו נמשך למטה בעולמות מבחי' אור העצמות ממש שלא ע"י הלבשות והעלמות וצמצומים כלל כי האור בא מלמעלה מעלה מבחי' סדר ההשתלשלות