צח,א

דאבי"ע ממקורם כו' וכמו כל הנסים והנפלאות דכתיב עושה נפלאות לבדו דוקא דהיינו כמו שהוא בבחי' עצמותו ממש שהוא לבדו ואין עוד כו' שלא כפי סדר ההשפעה הבאה בבחי' השתלשלות עו"ע מתגלה למטה ע"כ נעשה נס נפלא למעלה מגדר ההשתלשלות כידוע וכן היה הנס הנפלא בימי מרדכי ואסתר שהוא למעלה מעלה מן ההשתלשלות דאבי"ע שלא לפי ערך המקבלים כלל כו' לפי שאתדל"ע שהיה אז היה ע"י אתדל"ת שלהם במס"נ מצד עצמות דוקא כנ"ל ואתדל"ע שמצד אתדל"ת שרשה מגיע בבחי' העצמות ביותר מבחי' אתדל"ע שהיא בסדר ההשתלשלות דאבי"ע מטעם שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ"ל וד"ל:

(לא) ובכ"ז מובן בתוס' באור ענין כפה עליהם ההר כגיגית כו' דהנה בזמן מ"ת היה בחי' אתדל"ע שמצד עצמו כי חפץ ורצה בישראל לזכותם מצד אהבתו אליהם כאב את בן ירצה כו' כמ"ש כי רוצה ה' בעמו כו' וז"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים כו' כנשר יעיר קנו על גוזליו כו' וכן ישאהו על אברתו כו' וזהו שכפה עליהם ההר כגיגית פי' הר כמו שאמרו ז"ל לא כאברהם שקראו הר כו' דהנה ידוע דמדת האהבה נמשל להר כמו ההר הגשמי הנה הוא בעצם בחי' דומם כשאר דומם שבשטח הארץ רק שמקומו של הר נגבה בגובה יותר משאר שטח הארץ מפני שהוא בחי' צומח שבדומם כמ"ש במ"א וכמו"כ האהבה הוא בחי' עליית והגבהת אור וחיות הלב בתשוקה בעלוי אחר עלוי ונק' זה קרוב הנפש שמתקרבת ועולה למעלה כמו ההר שעולה בגובהו עד למעלה כאילן גבוה בקומה כו' ויש הרים קטנים ויש הרים הגדולים ביותר כמו הרי אררט כו' וזהו לא כאברהם שקראו הר ע"ש בחי' מדתו מדת האהבה והקירוב לה' כמ"ש אברהם אוהבי כו' ע"כ אמר בהר ה' יראה כו' וכה"ג היה בשעת מ"ת מלמעלה למטה שכפה עליהם ההר כגיגית פי' שנתעורר ונמשך בחי' אהבה רבה דעצמות אא"ס מלמעלה למטה מצד עצמו שלא ע"י אתדל"ת כלל וזהו שא' כפה עליהם בבחי' כפיה כאלו מס"נ שלהם הכרחית היא כי לא היה בהם התעוררות זאת דנעשה ונשמע מצד עצמם כלל רק מצד הארת אור עליון דאה"ר שבעצמות אא"ס שירד למטה וחפף עליהם בבחי' מקיף שלא לפי ערך כלי המקבלים כלל מאחר שלא היה בהם התעוררות עצמותם כו' ומה שפרח' נשמתן כו' היינו על כל דבור ודבור דוקא דהיינו שהיה מאיר אור מקיף שמכל דבור די' הדברות על כל נפש מישראל ונעשה בחי' מקיף על נפשו כמו גיגית ממש להקיפו מכל צד עד שמתעורר ממילא בנפשו רצון ותשוקה גדולה לה' אחד כו' עד שפרחה נשמתן בבחי' מס"נ ממש כו' ולפי שלא היה זה המס"נ שלהם כלל אלא רק מלמעלה נמשך להם ע"כ נאמר וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שבזמן מ"ת לא היה רק התחלה שהוא התחלת התעוררות מלמעלה למטה לבד ולכן לא היה אז בחי' קיום התורה ממקור חוצבה מעצמות אא"ס ב"ה רק החלו לעשות בלבד כי עיקר בחי' קיום התורה היה בפורים ע"י מס"נ שמצד עצמם דוקא כנ"ל ואתדל"ת שמעורר אתדל"ע הרי נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן שמפני זה בחי' אתדל"ע זאת היא בבחי' העצמות במעלה ומדרגה היותר נעלה משהיה אתדל"ע מצד עצמו לבד כנ"ל הטעם בענין במי נמלך בנשמתן של צדיקים שלכן אמר קימו וקבלו קימו עכשיו דוקא מה שקבלו כבר בסיני וכנ"ל באריכות בענין ישראל עלו במחשבה כו'. ובכ"ז מובן בתוס' באור ענין קימו וקבלו כו' שקיום התורה היה בפורים דוקא ואת מי קימו למה שקבלו כבר בסיני מה שהיה אז ע"י כפייה דהר כגיגית מלמעלה בבחי' חבוק נתקיים עתה בימי הפורים ע"י מס"נ דישראל מלמטה למעלה וכנ"ל דאותו בחי' חפץ חסד שמצד עצמו מקבל ממעשה התחתונים שלזה נתאוה כו' כי סוף מעשה עלה במחשבה תחלה כו' וד"ל: