קב,ב

פרק ג. ובכדי להפוך זמ"ר לגמרי הוא ע"י החכ' דוקא, שנקראת אב למדות ונקראת אור. ובכח מ"ה שבנפש מזדככים המדות לגמרי, והחכמה מאירה גם בחשך להאירו, וכמו חכם הרואה את הנולד, ומאיר גם בחומר הגס. ונקודת אור זה ישנו בכאו"א בשלימות.

תוכן. חכמה אור. ושלימה בכאו"א.

פרק ד. פני המנורה הוא אור החכמה מחצב הנשמות, וכשמגיע בכל המדות אז חיל בלע ויקיאנו, ועז"נ וכבודי לאחר לא אתן, וגם ההולך בשרירות לבו, הנה נקודת היהדות שבנפשו מתעורר תמיד, אמנם בימי חשמונאי שהקליפות התגברו, הוצרכו להמשיך אור חדש ממקור החכמה, שהוא אור שבעת הימים. וזהו שעיקר הדלקת המנורה בלילה, משא"כ ביום מספיק נר הששי, וג' מדרי' אור חסד וטוב כולם בחכמה.

תוכן. אור החכמה מחצב הנשמות.

פרק ה. עולם הוא חיצוניות העולמות שהם מלאכים וע"ש, והעלאת הנרות שע"י אהרן הוא בע' נפש דיעקב שהוא הפנימיות, ונמשך גם תועלת בחיצוניות העולמות להאירם, וכמו שהוא בכל אחד בפרט דכשמאיר כח מ"ה שבנפשו, גם חומר גסות גופו מזדכך מעט, ועיקר הדלקת הנרות ליתן כח בע' נפש דיעקב, להאיר היו"ד גם בעקב, וזהו שאמר דוד נר לרגלי דבריך.

תוכן. הדלקת הנרות להאיר יעקב יו"ד עקב.

פרק ו. לפי אופן ההשתלשלות בציור אדם דקדושה, הנה בכל דור מתבררים הקליפות, ומתבררים גם העקביים, ויקשה דלכאו' הם עקבות עשו, דעשו כתר ופרעה ונבוכדנצר חו"ב דקליפה כו' ומבאר דידו אוחזת בעקב עשו, דכאשר יו"ד דחסד שבחכ' מתפשט' למטה, מבררת גם עקבי עשו, בכח וגבורה דחסד, דלא זה בלבד שלא יהי' בעשו ההילוך בעומק רע, אלא עוד שיתברר, וזהו המשכת אור החכמה בז' נרות.

תוכן. עקבי יעקב ועקבי עשו.

פרק ז. יבאר דקטרת היתה אחר הטבת הנרות, ומקשה שייכותם. מבאר כי הקטרת העלאת אותיות המדות, דאותיות המחשבה מלבישים למדות ושכל, והמחשבה לעצמה כח מיוחד בנפש, ולכן משוטט