קג,א

תמיד, וגם בענינים שאינם לא שכל ולא מדות, היראה מתחיל במוח ומסתיים בלב, והאהבה מתחיל בלב ומסתיים במוח (ואין זה מוכרח, דהכעס לפעמים בלב תחלה, כן הרחמנות במח' תחלה) הכעס והקפידא תחלתה במח' שעלולה להתפעל יותר, והלב יוכל לכבוש בנקל יותר.

תוכן. מחשבה כח מיוחד בנפש.

פרק ח. מבאר שהאותיות דמו"ד דזמ"ר, יכול להיות דאף גם אם המדות יתעלו ישארו בתקפם, להיותם בלתי מחוברים עם עצם המדות, ולכן אפשר שהמדות יתבררו על ידי אור החכ', והאותיות דמו"ד ישארו, ותיקונם ע"י כף הקלע שקשה מגיהנם.

תוכן. אותיות מחו"ד מתתקנים ע"י כף הקלע.

פרק ט. מקשה למה מד"ר יכולים להזדכך ע"י אור החכמה, ואותיות מו"ד אינם יכולים להזדכך ע"י אור החכ', ומבאר דמדות תולדותם מאו"א, ויסוד אבא ארוך ומסתיים ביסוד ז"א ואור החכ' אף שמגיע בהאותיות שהם דומם, אבל בריחוק ובהעלם (מקשה, הלא אבא יסד ברתא, דשרש הדיבור מהחכ').

תוכן. מדות תולדותם מאו"א.

פרק י. מבאר מה שאבא יסד ברתא הוא רק בצירוף האותיות אבל בשרשם הם מעצמות הנפש, ובא בגילוי, דיבור בחכ' ומח' בבינה, אור אימא מסתיים בהבל הלב, ויסוד אבא ארוך מסתיים בחזה הלב לפעול הביטול דכח מ"ה, ושרש האותיות דמו"ד הם בעצם הנפש, שלמעלה מחו"ב, ומשו"ז חו"ב אפשר שיתעלו, והאותיות ישארו, (ומצד ההתלבשות כל היחודים ע"י האותיות, אותיות דקדמות הרצון, אותיות דכתר, אותיות השכל דחו"ב, אותיות המדות, שהם דצח"מ שלמעלה, האותיות עצמיים דומם, דהם למעלה מתענוג ורצון, צומח התפעלות רצון וענג, חי התפעלות חו"ב ומדות, מדבר דיבור).

תוכן. שרש האותיות מעצמות הנפש, והם דצח"מ שלמעלה.

פרק יא. והנה ב' בחי' שבמח' הנ"ל הם בת ציון, המקושרת ומיוחדה בדביקה, וחומת בת ציון, דשניהם נבנים מאבנים שהם האותיות, דבתים אותיות מסודרים וחומה בחי' מקיף, וזהו חומת בת ציון הורידי