קג,ב

כנחל דמעה, דאף שקומת ב"צ התתקנה, הנה תיקון החומה בחי' מקיף הוא ע"י דמעות שמכבסות (וזהו הרהורי עבירה שקשין מעבירה עצמה) וכן עיר וחומה דקדושה.

תוכן. עיר וחומה באותיות המחשבה.

פרק יב. יקשה מהו כנחל דמעה, ומבאר דנחל הוא מחשבה, שמשוטטת בהתגברות יתירה דעש"ז נק' לאה, שנלאה להכיל מרוב הנביעה, הן בענג הנפש שבאה בהתפשטות גדולה, והן בהיפוכו שבאה בצער כיווץ ביותר, ומזה נמצא הדמעות, שהם תיקון האותיות.

תוכן. המחשבה נקראת נחל.

פרק יג. יבאר מעלת הקטרת על הקרבנות שנק' לחם, וכמו הלחם שסועד, כמו"כ הקרבנות בירור המדות ע"י ארי' דאכיל קורבנין שהוא בחי' ראי' דחכ', אבל קטרת באה מסמים חריפים, שאין בו טעם וריח דאכילה שיש בו עריבות, וריח דקטרת הנשמה נהנה ולא הגוף, והוא הבירור די"א (ארורים) סממנים, ע"י הקטרת, דאין אור החכ' מגיע לשם, ונעשים ריח טוב וחזק כקיוהא וחריף המשיב את הנפש, שהבירור הוא שמגיע למעלה יותר מאור החכמה שנעשה ע"י הקרבנות (וכן בתפלה שבמקום קרבנות נעשה העלי' רק במוחין ומדות, ולא במו"ד עצמן).

תוכן. מעלת הקטרת על הקרבנות.

פרק יד. יבאר דתחלה צ"ל הבירור דפנימיות הרצון שכל ומדות, ואח"כ לבושי המו"ד, ולכן הטבת הנרות קודמת לקטרת, ויקשה דלכאו' מהראוי שיתברר הקשה (לבושי מו"ד) תחלה, ומבאר דיש ב' מדרי' במח', והא' מה שהמח' מלביש למוחין ומדות (פ"ז) והוא בריבוי אור וחיות, ולכן צריך להתברר תחלה, ע"י המוחין ומדות, (א"פ מזכך חצי הכלי מבפנים, ואו"מ חצי הכלי מבחוץ, וכן בתשובה תחלה לעקור הרצון, ואח"כ וידוי פה באותיות מו"ד).

תוכן. טעם הקדמת הטבת נרות לקטרת.

פרק טו. יקשה, למה בהקרבת התמיד הנה בין דם לאבריו מפסיקים בהטבת ב' נרות (לאחר הטבת ה' נרות שקודם גם לדם התמיד) וקטרת באמצע, הנה קרבנות ונרות הוא הכל בבירור החכ' כנ"ל והיו