קד,א

צריכים להקדים הקרבת האברים ג"כ, ומבאר דבשרש ענין התפלה במקום קרבן, הנה בק"ש ב' מיני מס"נ הא' של נפה"א שתודבק באח"פ בעצומ"ה במס"נ דאחד, והב' מס"נ דבכל נפשך בואהבת שגם הנפש הטבעי יפשוט כל רצון זר, ויכלול בה', וזה הי' בקשת וצער רע"ק מתי יבוא לידי מס"נ זה שיהי' לבו ונה"ט שלו מוכן למס"נ.

תוכן. מס"נ דאחד בנשמה אלקית, מס"נ דואהבת בנפש הטבעית, בקשת רע"ק שיהי' לבו מוכן למס"נ.

פרק טז. והנה הביטול דנה"ט במקורו הוא בפני אדם שבפני שור שבמרכבה, דשרשו במל' דברי' ויצי', וא"כ ההפרש דמס"נ באחד שהוא במהו"ע (ע"י המל') והמס"נ דואהבת הוא בבחי' מל' דבי"ע, ומס"נ דרע"ק שהאריך באחד שגם מצד הגוף יהי' בבחי' ומדרי' אחד, מבאר להבין בב' מדרי' מס"נ דיח"ת ויחו"ע שהם סובב וממלא, דשניהם הם רק זיו והארה, שזהו משובח ומפואר בעילוי עדי עד, וכן משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו בהמשכה וגילוי למטה, דב' בחי' אלו דסובב וממלא נמשכי' ממל' דא"ס, אבל עצמותו יחיד ומיוחד.

תוכן. דזיו הוא הן בעילוי והן בהמשכה, סובב וממלא המשכתם ממל' דא"ס, המס"נ דרע"ק בגוף דוקא.

פרק יז. מבאר דחסידיו הן הנשמות דשרשם בפנימיות העולמות ונק' מהלכים שעולים בעילוי אחר עילוי מג"ע לג"ע עד עצומ"ה, ועבדיו הם המלאכים דשרשם בחיצוניות ונק' עומדים, והם מבחי' דיבור העליון, וא"כ עלייתם רק במקורם בחי' מל' דבי"ע, ובאמת הנה גם בזה עליות עד אין קץ, דהרי א"ס להתפשטותו, כמו שא"ס לרוממותו, וכ"ז בעליות העולמות בפנימיות ע"י הנשמות ובחיצוניות ע"י המלאכים שכולם משתחוים כו' אבל למטה יותר הוא בחי' נגה, אחורי הפרגוד מקור מחצב נפש החומרי, שהאור האלקי בהסתר, וא"כ איך יהי' בו הביטול להאין האלקי, דלולי המסך הי' האור אלקי מאיר גם בגסות דק"נ.

תוכן. ההפרש שבין נשמות ומלאכים, נגה שבכל עולם.

פרק יח. הצעה. הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כי צרורה בצרור החיים, ויורדת לפעול ולתקן בהנה"ט, העבודה מצד הנשמה שנק' נר הוי', בשרשה בהוי' דאצילות, וענינה להשיג ביחו"ע דע"ס במהוע"צ, בהאין ערוך, ובאיכות יחודם, ותכלית העילוי דנה"ט הוא ביטול היש