קו,א

למטה והוא מפני חידוש כח החכ' והשכל שבמוחו, שבזה מתגלה פנימיות התענוג ושמחת הנפש, וכשמחת ר"ג שמצא תוס' חדתא, (ואידום הפנים לפי שבא בגילוי בדמים שבפנים) והוא הנק' הדרת פנים מצד פנימיות כח ואור דמקור החכ' שמאיר בפנים, והו"ע הגילוי דמ"ת כי באור פניך פנים העליונים דאצי' שנמשך מפנימי' השעשועים דעצמות המאציל ב"ה וזהו שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן, וכן הוא גם עתה שמתקבל בכח מ"ה שבנפשו מהפנים העליונים, שדבריו חיים וקיימים ישראל ואורייתא מתקשראן, וזהו הדלקת הנרות להאיר האור בנשמות.

תוכן. ב' סבות בהארת פנים, הא' גילוי אור המוח וההשגה, והב' שמחת הלב בבשורה טובה (פ"ל).

פרק ל. הסיבה הב' בהארת פנים, הוא מלמטלמ"ע, שע"י שמחת הלב יתאדמו פניו, ומבאר כי בלב יש פנימיות וחיצוניות, דחיצוניות הלב מקושרה לעתים בחיצוניות המוח, ולא תמיד ולכן יכול להיות כי יתפעל במוח ולא יתפעל בלב, אבל פנימית הלב מקושרה בפנימיות המוח ולכן כשיתפעל האדם במוחו, והוא שההשגה האלקית בהתפעלות הביטול במוח, מיד יוקלט ביטול זה בפנימיות לבו, וכמו"כ הלב משפיע בהמוח דלבי ראה הרבה חכמה שנק' עין השכל שבלב, ועושה התפעלות פנימי בהמוח, דכן הוא גם בענין השמחה, שבכח הלב לפעול על המוח ואף שיין המשמח הוא בהדם בלבד, ומ"מ ע"י יוצא הסוד הפנימי לחדש שכלים ביותר מכפי כחו בעצם חכמתו, וזהו דשמחה פנימיות שבלב בבחי' או"ח הוא למעלה מאור הפנים שע"י החכ' באו"י, ובמ"ת שאמור כי באור פניך שהי' גילוי ב' בחי' פנים.

תוכן. פנימיות הלב מקושר עם פנימיות המוח, ויכול לפעול עילוי בהמוח.

פרק לא. וזהו שמן וקטרת ישמח לב. והוי ב' דברים דשמן נרות, וקטרת ריח חזק שפועל השבת הנפש בהמוח ולב כא' להיותו מגיע בעצם הנפש והוי לי' לומר ישמחו, אלא דשניהם ב' מדרי' שבהארת פנים הנ"ל דשמן הוא או"י אלא שהוא מקור האור, והקטרת מלמטלמ"ע או"ח, ישמח לב בפנימיות שלו שמתאחד עם פנימיות המוח, והם ב' מדרי' שמחה ש"מ, ושמחת התורה, דפקודי ה' דוקא משמחי לב, והוא מעלת הריח על הלחם דתו', ומ"מ קודם הקטרת צ"ל שמן, והם יחדיו ישמחו לב אדם העליון.