קז,א

דשחיטה וזריקת הדם הוא העבודה באהבה דלבבך, לפעול גם בנפשך שהוא נרות, להאיר אור החכ' במדות, ועי"ז נעשה קטרת שהו"ע המצות, ואחר הקטרת בא ענין הב' שבקרבן שהוא העלאת האברים הגשמיים והחלב, שהחלב נעשה מהתענוג שבנפש שהוא למעלה מהדם, ולכן סדרן זריקת הדם, נרות, קטרת, והקרבת האברים והחלב שנעשה מהענג דוקא שבמאכל ב' דברים הגשם, והטעם.

תוכן. בקרבן ב' ענינים הא' שחיטה וזריקת דם, ב' העלאת האברים.

פרק לו. יבאר ב' עניני הקרבן בעבודה שבלב דתפלה דאהבה דבכל לבבך הוא בדוגמת זריקת הדם, והב' אהבה בתענוגים שהוא ענג האלקי שבנשמה מצד עצמות אלקות, והוא ערב לנפש, וכמו ההפרש בין תפלת חול לתפלת שבת דאז תתענג על הוי' ואי' בזהר דא צלותא דמעלי שבתא, כמו"כ בתפלת חול גופא ב' מדרי' שהם ב' אהבות הנ"ל ואהבה בתענוגים עוד למעלה מקטרת, להיותו מעורר בתענוג העצמי שלמעלה משמחת לב הבאה משמן וקטרת הנ"ל, ולכן האברים שהוא החלב בא אחר הקטרת.

תוכן. דם וחלב שבתפלה הם בכל לבבך ואהבה בתענוגים.

פרק לז. יבאר ענין החנוכה, שהוא מלשון חינוך, וכמו חינוך הנער שילך לבית הספר נותנים לו מתנות רבות, להרגילו בזה וליתן לו כח ועוז, ואח"כ הולך מעצמו וכן הכלה מובילה אבי' במשתה ושמחה לבית בעלה, וכמו"כ חינוך המזבח בכדי שיהי' היחוד בירידת אור שלמעלה צריכים לחנכו במתנות רבות, וכן הוא למעלה בנער העליון בחי' מט"ט שרו ש"ע, שעליו נא' חנוך לנער, וזהו הטעם שההשפעה בעולמות בא ע"י הצמצום דוקא שיהי' באפשר להתקבל, וע"י הו' אלפי שנין שהם הימים דאצי' נעשה זקן ביתו בירידתו.

תוכן. החינוך הוא נתינת כח לקבל האור.

פרק לח. יבאר כי בחי' מל' קטנה בהיותה כלולה באצי' וכשיורד בבי"ע נק' עקרת הבית, (ולפעמים כשיורדת נק' ה"א קטנה, ובהיותה באצי' הוא ד' רבתי) ובחי' יעקב המשפיע לרחל בחי' דבור נק' ג"כ קטן בנה הקטן, שהמדות שבלב אפס קצהו בא בדיבור, כמו"כ אור שפע המדות דאצי' בדיבור העליון (ומה שיעקב נק' בריח התיכון, שמביא האור לקצה האחרון דיבור, הוראה שהוא בגבול, אבל באצי' הם בבחי'