קי,א

חיוורא אור המאיר, והב' מקור האור (שהוא הכנה והקדמה להלל הגדול בחי' הודאה) ובימי חשמונאי שגברה עליהם חכ' דקליפה ע"כ הוצרכו להמשיך האור עליון ביותר.

תוכן. ברכה חסד דעתיק, הלל גבורה דעתיק, ג' מדרי' בהלל א' הילול דפסוד"ז שהוא ברכה, ב' הלל דחנוכה שהוא הלל, ג' הלל הגדול בחי' הודאה.

פרק נג. יבאר כי עיקר הנס הי' במציאות השמן, ולא ניצוח המלחמה בלבד, שהרי היתה מלחמה רוחנית, וחפצו להעבירם על דת, ובמס"נ שלהם מצאו פך אחד חתום, שהוא מקור האור, שיאיר בתוס', וזהו כי נר מצוה ותורה אור דמשמע מה שמנר מצוה דוקא יבוא אור בתורה, ולכאו' אור התורה מקור להמצות שהם כלים, אלא שהוא נר חנוכה מקור התהוות האור הנ"ל שיבוא בתורה כו'.

תוכן. נר חנוכה מקור התהוות האור, שהוא ההעלם ההיולי דאור.

פרק נד. יקשה למה במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי, הלא תורה אור, ויבאר כי תלמוד ירושלמי הוא הלכות פסוקות ותלמוד בבלי פלפול עצום בריבוי קושיות ותירוצים שהוא ההתעסקות במושכל בעומק אחר עומק, ומה שנראה בהשקפה ראשונה השגה אמיתית, סותרה בריבוי קושיות, ובזה מגיע להשגה עליונה יותר, וסותרה בעוד קושיות, ובא להשגה שלישית עליונה ממנה, וזהו הנק' פלפול, ידיעה הבאה בהפלאת עומק המושג בהעלם אחר העלם.

תוכן. פלפול הוא הידיעה שבאה בהפלאת עומק המושג שמוציאה מההעלם.

פרק נה. יבאר להיות הפלפול הוא העלי' וההתעמקות וע"י הקושיות נחשך אור השגה ראשונה לגבי שני' וכן השני' והשלישית ע"כ נק' חשך, וזה דבמחשכים הושיבני תלמוד בבלי שהוא מחשכים ל' מפעיל שע"י ריבוי הקושיות בא אח"כ לידי אור גדול ונפלא מבהיק בכל שאין לו סתירה מכל צד, ודוקא ע"י ההפלאה וההעלם שאינו יכול להשיג, הנה אז הוא עליית שכלו לבוא לאור הגדול, ע"י החשך שקדמו, ובזאת ניכר מעלת החשך על האור, שדוקא ע"י חשך הקושיות בא לידי אור גדול שממשיכו מלמעלמ"ט שזהו מעלת התלמוד בבלי ברוב הפלפול שנק' חשך על תלמוד ירושלמי דהלכות פסוקות בתורה אור.