קיא,ב

ומקשה דבריאה יש מאין בהכרח שיהי' ע"י הצמצום, ואם הארת חיותם מאיר בהם תמיד שמשו"ז הם משתחוים ואומרים שירה ואיך הם מציאות יש.

תוכן. מלאכים וחיותם הם עילה ועלול.

פרק ב. יבאר שהכח האלקי המהווה את המלאכים שרפים וחיות הוא בבחי' מקיף עליהם, וכאשר מאיר להם ביותר מהקצבה, תתגבר תשוקתם להכלל במקור חיותם, ובכללות הוא מדת המל' שמאירה בכל העולמות במדה וקצבה דוקא שבזה הוא קיום כל הנבראים, והיותם במציאות יש מאין, וכאשר ההארה היא ביותר פועל התשוקה להכלל, דעלי' זו הוא ע"י השיר דכל עלי' בשיר דוקא (וכמו בהתפעלות הנפש ישיר בשפיכות הנפש בהתגברות הענג) ובכל שיר יש בו רצוא ושוב שהם ב' תנועות הא' התענוג ליכלל והב' המרירות מזה שלא יכול להתכלל, וכמו מתי אבוא ואראה פני אלקים, ועד"ז הוא שיר המלאכים שעולים ויורדים, ושרפים שאו' קדוש, ומלא.

תוכן. בשיר ב' תנועות הא' עלי' ורצוא, הב' שוב.

פרק ג. וזהו וצדקתך ירננו, שמדת המל' דאצי' מקור שפע חיים העליונים למלאכים ועולמות נק' צדק שהוא צדקה ממש וכמ"ש צדק מלאה ימינך, אמנם להיותה במדה (לבד הצמצום שיהי' מציאות היש) וקצבה נק' צדק וכאומרו צדק דאיהו דין, שבא במשפט בחי' המל' דאצי' וכאומרו צדק איהו מלכותא קדישא, וזהו החו"ג שבמדת מל' וא"כ הרי בהכרח שיהי' גם המודד את השפע בכל העולמות ונבראים, כמה יהי' ביטול היש לאין שהוא לפי ערך קבלת אור מל' שמים, והם מאזני צדק שהם נו"ה דבחי' מל' שהם כליות יועצות, וא"כ אין כל העולמות בשוה, וזהו יראת הוי' לחיים, שזהו עיקר חיות הנבראים (וע"כ המלאכים יותר חיים נצחיים מן הנשמות).

תוכן. ההשפעה שמהמל' הוא בבחי' חו"ג ונו"ה. המלאכים יותר חיים נצחיים מהנשמות.

פרק ד. יבאר כי מזה שאמר צדק מלאה ימינך שהמל' עיקרה בבחי' חסד וכמ"ש והוכן בחסד כסא, שהיא בחי' מל', והלא המל' (נת"ל) שהוא בחי' צדק העיקר הוא הדין והקצבה, ויבאר כי בנין העולמות בחו"ג דמל' (והם ב' בחי' עצם המל' העלאה למען יזמרך, וספירת המל'