קטו,ב

הנה ע"י העבודה בנר חנוכה, פי' בעבודה דמס"נ הנה אז מאיר לו אור העצמות, אשר לילה כיום יאיר בבחי' גילוי אור בנפשו ממש, שגם גופו יתברר ויזדכך, וזהו דכתיב ונלוו גוים רבים אל הוי' כו' שהם הע"ש דק"נ שיתהפכו אל הקדושה, ומ"מ גם אז הנה אמר ושכנתי (דמשכני העצמי יהי' רק) בתוכך, שכ"ז הוא לפי שנש"י גם בהיותם מלובשים בגופים הנה עבודתם בבחי' האור עצמי ע"י קיום המצות בקבעומ"ש דוקא.

תוכן. הכח להדליק נר חנוכה הוא מהעצמות. דרוש השלישי כי אתה נרי הוי', והוי' יגיה חשכי, ובו י"ט פרקים.

פרק א. יקשה בכפלו שם הוי' ולכאו' הול"ל כי אתה נרי, הוי' יגיה חשכי, ועוד מהו והוי' בתוספת וא"ו, ויבאר כי נר הוי' נשמת אדם, שבנשמה שנקראת נר יש בה שם הוי' יו"ד בחכ' ה"א בבינה ו' במדות ה"א אחרונה במעשה שזהו צלם אלקים שבכאו"א ועליו אומר כי אתה נרי הוי' שבנשמה, אמנם אם פוגמים באיזה אות הנה אז והוי' יגיה חשכי ע"י התשובה, ויבאר ענין הנר שיש בו ה' ענינים, הא' כלי הכולל שמן ופתילה, ב' הפתילה, ג' האור הדולק, ד' אור המאיר, ה' שמן, דהשמן עושה ב' פעולות הפכיות, דבהאור פועל שיומשך נגד טבעו, ובהפתילה שתבער לאט ולא תכלה מהרה, שהוא תועלת אחת, והתועלת הב' הוא באור המאיר, שבהירתו לפי אופן צלילת השמן, ולכן גזרו שיש שמנים שאין מדליקים בהם, וא"כ ב' גווני האור שבאים ע"י השמן, בהכרח שהיו כלולים תחלה בהשמן עצמו, ובאו אח"כ מהעלם אל הגילוי.

תוכן. ה' ענינים בנר, א' הכלי, ב' הפתילה, ג' אור הדולק, ד' אור המאיר, ה' שמן, השמן פועל שני הפכיים בכללות ענין האור בפתילה ובאור, והם ב' תועליות הא' שיהי' אור ולא אש, הב' אור בהיר.

פרק ב. יבאר דבנשמה שנקראת נר יש בה ב' גוונים, הא' נהורא חיורא והוא ההתפעלות אלקי שישנו בכל ניצוץ קטן שבישראל, והוא הכח למס"נ באחד באה"ר בתענוגים, שאור זה הוא לפי ערך צלילת השמן, והב' נהורא אוכמא והוא ההתפעלות האלקי הבא בשכל אנושי שבמוח ומדות בלב בשר, אשר לפרקים יתגבר כח המד"ר להחשיך אור