קטז,א

האלקי, ולפעמים יתגבר האור ברשפי אש האהבה להפוך המדות רעות ולכלותם כדמיון אש השחור המכלה לפתילה, וכמו שנראה בחוש שהמתפעל בהתלהבות אלקי מיד מתפעל בלבו ומוחו הטבעיים, רק שאינו נמשך זמן רב והוא מסיבת חסרון השמן.

תוכן. ב' גוונים בנר דנשמה.

פרק ג. יבאר כי השמן הוא בחי' חכמה שבנה"א ונק' כח מ"ה, ובאה בהעלם בבחי' בינה, שהוא ההשגה האלקית שבנשמה, שפועל הביטול גם בגוף, וכמו שנראה בחוש שפתאום יכנע לב החומרי לגבי השגת אלקים חיים המעוררו בתשו' ונק' לב נשבר, ונופל ומתרחק ממנו כל שרירות לבו, שזהו כמו שמן הטוב שנמשך אחר הפתילה, ואם אינו נמשך האור אלא שנשרף הפתילה זהו בסיבת רוע השמן, והתועלת הב' בשמן הוא בהירות אור הלבן ביותר, שהוא אור העצמי שבנשמה שלפי"ז ב' מדריגות בשמן דנשמה שהוא הכח מ"ה, הא' ביטול היש דגוף, והב' ביטול העצמי שבנשמה שבא ג"כ בהרגש הגוף שהוא הפתילה (ונק' חומר בפ"ב) להאיר בתוקף השפלות דנפשי כעפר, והוא מ"ש יהיב חכמתא לחכימין דוקא, בחי' נהורא חיורא שבא משמן הטוב, וא"כ ב' גווני האור דאוכמא וחיורא כלולים בההשגה האלקית שע"י יצאו מהעלם אל הגילוי (וכמו"כ הם בבחי' מל' מקור כנס"י).

תוכן. שמן כח מ"ה ובה כלולים ב' אור, נהורא אוכמא ביטול הגוף, ונהורא חיורא ביטול העצמי שבנפש שפועל בגוף.

פרק ד. יבאר שיש ב' מיני התבוננות הא' בממכ"ע שם אלקים שהוא יחו"ת והב' בשם הוי' בחי' סוכ"ע שהוא יחו"ע, והענין ארוממך אלקי המלך בחי' מל' דאצי' שכלול מב' ענינים הא' כח, ונק' אלקי האלקים, והב' שופט ושררה, דשניהם אחד בבחי' מל', להיותה אחרונה שבע"ס והוא המקור הראשון לכל ההתהוות מאין ליש, להיות שרשה בבחי' מלך המרומם לבדו, ואומר דוד ארוממך אלקי המלך דבחי' אלקי הכח הפועל האלקי יתייחד ביחו"ת דממכ"ע בהמלך המרומם, וזהו יחיד חי העולמים, דכמו שהוא מיוחד ביחו"ע דע"ס דאצי' כמו"כ יהי' ההעלאה דבחי' מל' שהוא ארוממך להיות נמשך מזה ואברכה (ואמשיך בעבודתי שיהי') שמך (העצמי דשרש המל' נמשך) לעולם ועד בבחי' הנצחיות דא"ס, והוא ע"י שירות ותשבחות בלשון חסידיו הנשמות ועבדיו המלאכים, והוא להודיע לבנ"א שהם הנשמות גבורותיו בריבוי ההתחלקות