קיח,א

אמנם הוא במדרי' תשו' שבצדיקים, וכמו משה זכה לתשו' קודם הסתלקותו, וכהא דמשיח אתי לאתבא צדיקיא בתו"מ שיעלו במדרי' בע"ת, שזהו הלבשת יעקב צ"ג בתו"מ, בבגדי עשו החמודות שהו"ע התשו'.

תוכן. דהבהקת האור בהנשמה שנעשה ע"י התשובה הוא למעלה מההבהקה שנעשה ע"י המצות.

פרק יג. יבאר שהחכמה נק' ראי' וכמ"ש וירא ראשית לו, וחכם רואה את הנולד כאדם הרואה לאור הנר כל נעלם והוא להיות החכ' בשרשה מאין תמצא לראות כל דבר נעלם, והוא הראי' באלקות דנשמה שלמעלה מהשגה, והנה ראי' אותיות יראה וראשית חכ' יראת ד' כו' וכמא' אם אין חכ' אין יראה, ויקשה שייכותם, ויקדים כי יש ד' מדרי' דחילו ורחימו רחימו ודחילו, דב' מיני יראה הם, הא' שקדמה לאהבה, הב' שבאה אחרי האהבה, וב' מיני רחימו באמצע הא' רחימו תתאה שאחר יראה תתאה, והב' רחימו עילאה שקודם ליראה עילאה, והם המאירים בהד' אותיות הוי' שבנשמה, שיראה עילאה היא יו"ד דשם הוי' שהוא בחי' ראי' דחכ' שישנה בכאו"א מישראל, וגם איש פשוט וע"ה יש בו ביטול כל עצמותו בנקודת יהדותו בזכרו על ד' אחד.

תוכן. חכ' ראיה, וראיה אותיות יראה, ובה ד' מדרי' דחילו ורחימו רחימו ודחילו, והיותר נעלית דחילו אות יו"ד דהוי' שבנשמה, שהוא ביטול העצמי.

פרק יד. והמדריגה הב' הוא רחימו עילאה שלמטה מבחי' יראה עילאה, והוא התפעלות האה"ר המתאחדת במושכל האלקי, שהיא אהבה בתענוגים בהתבוננות דסוכ"ע ביחו"ע, בעומק ההשגה בנביעה גדולה, ואף שרמה ונשאה מדרי' זו במאד, מ"מ היא למטה מבחי' ראי' דחכ' שבבחי' יר"ע, שהיא כמעלת הראיה על השמיעה, דאף אם שמע הדבר ומבינו היטיב, ומ"מ יכול להיות שלא יכוון לאמיתתו כמו שהוא ממש אלא בראי' חושית דכח מ"ה שבנשמה, שלמעלה מהשגת הנשמות בג"ע שהוא בחי' יש, ואמיתת עצמותו הוא בבחי' אין דלית מחתב"כ, וכן בנביאים הלא ביד הנביאים אדמה שבאה בהשגתם, וההשגה מסתרת אבל נבואת משה הוא בבחי' ראיה פא"פ, וכמו"כ הוא בכאו"א בהב' מדריגות דראיה דחכ' שהוא בחי' יר"ע מקרוב ושמיעה דבינה שהוא בחי' רחימו עילאה מרחוק.

תוכן. רחימו עילאה שלמטה מיראה עילאה.