קכ,א

דרוש הרביעי

כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור. ובו כ"ד פרקים

פרק א. יקשה מהו עמך והול"ל אתה מקור חיים, ושייכות אור לחיים, ואם נאמר דכוונתו כמו שהחיים בטל במקור החיים כן הוא ביטול האור הול"ל כי עמך חיים ואור, ויבאר ב' משמעות בפי' באורך נראה אור, הא' דבאורך נראה אור רק הארה ואור של תולדה, כמו אור הבא דרך המסך, שהוא הארה דהארה הנק' ווידער שיין, אספקלריא דלא נהרא, והב' נראה אור שהאור נראה גם לנו, כמו עין בעין נראה, ונראה אור ביתרון אור גדול מאד נעלה, ויהי' שיעור הכתוב באורך דוקא הנה נראה אנחנו דוקא אור גדול כזה, ויקשה איך אפשר שאנחנו נראה אור נעלה יותר מאספקלריא דנהרא דמשה, ויקדים ביאור מנורת זכרי' שנש"י נמשלו למנורה, שהנשמות נק' נר, כמו הנר שהוא הכלי אל השמן והאור, כן כל נשמה יש לה כלי להשראת אלקותו, והן ז' קני המנורה, וצריכים להדליק הנר אשר מעצמה לא תאיר, אשר כן הוא גם בעבודה בהעלות אהרן את הנרות שהם הנשמות.

תוכן. ב' משמעות בפי' באורך נראה אור, הא' אור של תולדה, והב' אור עצמי והוא באמצעות אורך ונראה רק אנחנו.

פרק ב. יבאר כי לפעמים יתעורר האדם בנפשו האלקית מעצמה ומאלי' לעלות אל ה' בהתעוררות גדולה, ובאה בצורות וענינים שונים, בתשובה, באהבה או ביראה, ולפעמים רק בהסכם והודאה, ויתעורר ברוח טהרה וקדושה, וכל אלה בא בלי הכנה ובהתעוררות קלה יוצאים ומתגלים, ולפעמים הוא להיפוך שגם ברוב יגיעה לא יבוא בגילוי אור התפעלות לבו, ונעלם מאד ויבוא העלם זה לגילוי בזמנים מיוחדים כמו בעשי"ת, או בקדה"ש או שבא לפרקים ע"י זכות מצוה גדולה שעשה להחיות נפש זולתו, שבהעלם ישנו בכאו"א (אשר עז"נ כולך יפה כו' בך, ומ"ש מכף כו' מתום הוא מצד ההלבשה בגוף) וזהו דאכל בי עשרה אף רשעים שכינתא שריא מפני אור המקיף הנעלם.

תוכן. ההתעוררות שבאה פתאום להיותה ישנה בהעלם בכאו"א, ומשו"ז אכל בי עשרה שכינתא שריא.

פרק ג. יבאר כי סבות המונעים גילוי אור המקיף וההעלם הוא העדר השמן, וכאומרו ושמן על ראשך אל יחסר, שהוא בחי' כח