קכא,ב

דמלכא אינו בערך כלל לגבי מדת אהבה העליונה דאצי' ואמר ואנכי כו' בדוגמת האפר שנשאר מיסוד העפר הרוחני שאינו בערך אליו כלל, וכמו"כ בנשמת אברהם כמו שהיא בבריאה נק' אפר לגבי שרשו באצי', ולכן קרא עצמו בב' שמות עפר ואפר (והם הפכיים דעפר הוא ביסוד המים, ואפר ביסוד האש, רק שמשתוים שהם דומם, ובעבודה שבלב ומדות באהבה להוי' מאהבה כמים נשאר העפר שהוא ההסכם בלבד ומאהבה ברשפי אש האפר).

תוכן. חסד דבריאה עפר שאין ערוך לחסד דאצי' שהוא אפר.

פרק י. יבאר כי חסד דבריאה לגבי חסד דאצי' הוא בדוגמת האפר, ומ"מ הרי מאור חסד העליון נמשך למטה, וכמו החסד שבג"ע, שבריבוי ההשתל' יומשך מחסד עליון הרוחני להיות מציאות חסד גשמי, וכמו"כ במדת הדין וכדאי' בזהר דאית יומין ידיעין לעילא שאיקרי יומין דטב, ומשו"ז באתעדל"ת במעשה הטוב והחסד או ההיפך ח"ו מעוררים אתעדל"ע, ואף כי מצ"ע לית מחתב"כ, ומ"מ צמצם א"ע להיות נק' חכים כו', וכמו שאין ערוך בין חכ' וחסד דברי' לגבי אצי' יותר אין ערוך בין אצי' להעצמות, רק שאין לצייר איכות ההבדלה, וכידוע בענין צמצום הראשון הוא יותר בבחי' העלם מבחי' צמצום האחרון שבין אצי' לבריאה, וזהו המשפילי, דמגביהי בעילוי הוי שו"א ע"ס ענוה ושפלות.

תוכן. מחסד דאצי' משתל' חסד דבי"ע.

פרק יא. יבאר בפי' לראות ב' ענינים הא' ובו ב' פירושים הא' לראות בהשגחה פרטית והב' השגחה כללית בשמים ובארץ בשוה, וכידוע בהב' דיעות דד"ת וד"ע, דלהיות כולא קמי' כל"ח באה אור ההשגחה לכל ההשתל' דאבי"ע שהן שו"א בדרך שפלות וצמצום והוא בחי' ד"ע, וד"ת הוא ההשגחה פרטית בכל אשר בשמים ובארץ ובכל צבאם, והב' לראות להראות ולגלות ע"י השמים שהשמים העליונים הן בחי' כלי ומסך שעי"ז יוכל לירד ולהשפיל להתגלות אורו גם למטה, דאז הנה השמים הם כמו אספקלריא שע"י רואה, והיינו שהשמים העליונים הם סיבה גדולה ליתרון האור עליון שיבוא למטה.

תוכן. ב' ענינים בלראות בשמים הא' בהשגחה פרטית וכללית, והב' לראות ולהתגלות שהשמים סיבה ביתרון האור שיבוא למטה.