קכב,ב

תוכן. ב' המדרי' רם על כל גוים, והמשפילי לראות.

פרק טו. יבאר שסיבת ההמשכה וההשפלה הוא ע"י אתעדל"ת בקיום המצות דרמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, שע"י הצדקה וחסד שעושין למטה באעדל"ת נעשה אתעדל"ע בהמשכת החיים והחסד בכל העולמות, וזהו אשר קדשנו במצותיו שע"י התפילין שלמטה גורמים להיות הקב"ה מניח תפילין והוא המשכת האור עצמי בהד' מוחין, ויקשה דקדשנו במצותיו ה"ז אתעדל"ע מצ"ע, והרי כבר המשיכו האבו' בעבודתם את האור, ומ"מ נא' ושמי הוי' לא נודעתי, ומבאר כי המשכת האבות הוא שהוסיפו אור באור המצומצם שבא ע"י הקו שזהו מה שקדשנו במצותיו ברמ"ח אברים דמלכא שהוא האור המצומצם עפ"י מאמר קו המדה, והאבות המשיכו תוס' אור, אבל כ"ז הוא בגילוי ההעלם בלבד, משא"כ במ"ת וישראל בקיום התו"מ באתעדל"ת שהם ממשיכים את האור עצמי, שהוא למעלה מהיחוד שנעשה בדרך מלמעלמ"ט.

תוכן. האבות המשיכו אור בגילוי ההעלם, ובמ"ת בקיום המצות הוא אור עצמי.

פרק טז. ובזה יבואר כמה מאמרים הסותרים דאמרז"ל ועשיתם אותם כאלו עשאוני ברמ"ח אברים שהוא ע"י העבודה דועשיתם, והמצות הם אשר קדשנו מלמעלה, שיש בזה ב' אופנים הא' שהם אברים דמלכא, והב' המצות שע"ג האברים וכמו תפילין ע"ג היד והראש, שזהו מה שישראל ממשיכים בעבודתם באתעדל"ת דוקא ע"י החסד שלמטה גורמים להיות חס המשכת אור העליון בהדל שהוא בחי' מל' [וי"ל חכ' סתימאה בד' מל'] ולכן לאברהם והאבות ושמי לא נודעתי, ולנש"י ע"י העבודה ממשיכים העצמות, מפני קיום המצות בפו"מ דנעוץ תחלתן העצמי בסופן בקיום בפו"מ, כי זה כל האדם העליון דאצי'.

תוכן. מעלת המצות שממשיכין העצמות.

פרק יז. וזהו המשפילי לראות, כפי' הב' בלראות עצם גדולתו שהוא שמים תורה, דכל הכוונה לעשות בארץ שהוא ההמשכה למטה דוקא, דזהו כל בחי' אור מהות העצמות שלו, מה שלמעלה מכל אשר צמצם בצמצום הראשון, ובמי נמלך לצמצם האור בצמצום וק"ו הוא בנשמתן של צדיקים שיהיו בגופים ויקיימו תו"מ למטה בארץ שזהו