קכד,א

מהבחירה שע"פ טעם ורצון מורכב והוא רצון הפשוט שלמעלה מרצון המורכב, וזה בעשיית המצוה בפו"מ שיש מזה (מהקבע"ו) יותר ענג מכמו ענג שבגוף ועצם המצוה, והוא שמחה ש"מ שלמעלה מהתענוג בהמצוה עצמה, וכהאריז"ל שהגיע לכל המדרי' היותר נעלות ע"י שמחה ש"מ.

תוכן. נש"י בנים מצד הנשמה ועבדים מצד הגוף, מעלת הקבע"ו, שמחה של מצוה למעלה מגוף וקיום העשי'.

פרק כג. יבאר במנורת זכרי' שהוא בזמן הגלות דוקא, דבשמן יש ב' מקורים המקור הא' מהזתים אל הגולה, והב' מהגולה אל המוצקות, שבזמן הגלות שנש"י בתכלית הירידה ח"ו, וקוב"ה סליק לעילא ולעילא, שאין שום אתעדל"ת והעלאת מ"ן מגיע לשם, השמן נמשך מעצמו ע"י קיום המצות בפו"מ שלמעלה מרצון ובחירה, והוא ע"י שמלכותו ברצון פנימי קבלו עליהם.

תוכן. במנורת זכרי' שהוא בגלות המשכת השמן מב' מקורים הא' הזתים לגולה, והב' מגולה למוצקות.

פרק כד. וזהו ושני זתים, שבזמן הגלות נמצא כח ועוז לנש"י להתעורר בתשו' בלי בחירה והשני זתים הוא בהתחלקות חו"ג וכמו במ"ת שהי' התחלקות חו"ג באור המשפיע דזהו אנכי ולא יהי' והם המקור הראשון הנמשך לגולה, ומן הגולה נמשך להמוצקות שהן הנרות דז' מדות ונק' מוצקות שהם מוצקים בדרך ממילא בלי אתעדל"ת, והוא שבכלל הם ב' עבודות שהם ב' רצונו' הנ"ל הא' שעפ"י בחירה והוא רצון המורכב והוא הבחירה שע"פ מוח ולב, והב' רצון פשוט בעבודה דקבלת עול שבזה מתגלה אור העצמי, שבא ע"י עבודת עבד, וזהו שמח נפש עבדך שהעבד דוקא יש לו שמחה שהוא שמחה של מצוה, וזהו שאנו מברכים ברוך א"ה אמ"ה שתחלה העבודה ברצון המורכב שיהי' אלקינו ואח"כ אשר קדשנו עול מ"ש שלמעלה מהבחירה שעי"ז ממשיכים לבחי' מצוותיו.

תוכן. השני זתים שבמנורת זכרי' חו"ג בדוגמת ב' בחי' חו"ג דמשפיע במ"ת אנכי ולא יהי'.