קכד,ב

שער הפורים דרוש הראשון

יביאו לבוש מלכות, ובו צ"ז פרקים

פרק א. יבאר כי כל העניני' שהי' במ"ת דהוי' גאות לבש, וכי תרכב על סוסיך וכו' היו כולם בימי מרדכי ואסתר, ועוד יותר כי קיימו בימי אסתר ומרדכי במה שקבלו במ"ת, ויקדים במאמרים הסותרים זל"ז דלפעמים תורה למעלה מהמצות, ולפעמים התורה בשביל המצוה, וא"כ מצוה למעלה יותר, והנה חכ' הוא ראשית ההשתל' אבל הוא בכלל ההשתל' וכמו שמונין אחד שנים ושלשה הלא הראשון והאחד בכלל החשבון שממנו מתחילים למנות.

תוכן. בימי מרדכי קיימו מה שקבלו במ"ת, לפעמים תו' למעלה מהמצות, ולפעמים מצות למעלה מהתורה, חכ' בכלל ההשתל'.

פרק ב. יבאר ענין השתל' שהוא כמו שלשלת העשוי' מטבעות אחוזים זה בזה, כמו"כ חכ' ראשית ההשתל' וא"כ הוי בכלל ההשתל' חכ' מדות ומח', דמח' הוה שלישית לחכ', וכמו"כ נצח מדרי' הג' לחכ', ומ"ש והחכ' מאין תמצא הוא רק שנמצא מבחי' אין, ובמשה נא' כבד פה וכבד לשון לפי שהי' בשרש החכ' בחי' אין כי מן המים משיתיהו, ובזה יתרון המצות על התורה דמחכ' נפקת והוא בחי' ממכ"ע שבא בכל עולם לפ"ע, ושרש המצות סוכ"ע שאינו בגדר התלבשות כלל אפילו הארה ממדרי' זו אם היתה באה בגילוי היו מתבטלים ונכללים במקורם, להיותו בחי' אין ממש, משא"כ חכמה שהוא בבחי' מציאות עכ"פ.

תוכן. השתל' מעין שלשלת, חכ' מציאות ממכ"ע ומקורה אין סוכ"ע.

פרק ג. יבאר כי התכללות החכ' במקורה בחי' האין ע"ד מדות הכלולים בשכל, אף שיוצאים אח"כ לגילוי הנה תחלה הם כלולים בשכל עד שאינם דבר לעצמן כלל, וכן החכ' כמו שהיא כלולה במקורה בהאין אינה דבר כלל, וכל עלול כלול בעילתו, וכן העלולים מחכ' ולמטה כלולים בחכ' ובמקורה אין האמיתי, אשר זה הכח על התגלותם בהשתל' ובהתהוות כל עלול בבחי' יש הוא מהארת הסובב, ורק שהוא בתכלית ההעלם.

תוכן. התכללות החכ' במקורה כמו התכללות המדות בשכל.