קכה,ב

תוכן. לבוש מל' הוא מל' דא"ס באה ע"י אתעדל"ת.

פרק ז. יבאר כי ודאי יש הפרש בהארת הסובב שמאיר בגשם המצוה, שהוא בגילוי, מעת שהוקבע הצמר לציצית והקלף לתפילין ונעשו בהם הציצית והתפילין, לעת שמקיימן בפועל בלבישת הציצית והתפילין כהלכתן, שבתחלה הוא הארת הסובב בחי' מל' דא"ס בבחי' מקיף כללי בפרט, אבל כ"ז בבחי' המל' אבל כאשר מקיימן בפועל הוא ההמשכה שלמעלה מבחי' מל' והוא בחי' כתר מל' שהוא בחי' תענוג הפשוט הבלתי מורכב בשום טעם כלל, למה יחפוץ בההתנשאות להיות מלך, והוא רק שבסוף מעשה בקיום המצות בפו"מ, וזהו נח"ר לפני בעצמותי הוא ע"י שנעשה רצוני בפועל דוקא (דרצון הוא מורכב בשכל והוא בחי' חכ' שבכתר, אבל נח"ר רצון פשוט כתר שבכתר) וענג העליון הזה מקיום המצות בפו"מ שהוא בחי' כתר מל' מאיר בנפש בעת עשי' המצות בפועל, וזהו ישראל אשר בך אתפאר בעצמי בבחי' כתר.

תוכן. ג' מדרי' בהארת הסובב בגשם המצוה א' המאיר בכל גשמי (והוא המהווה) ב' קודם עשות המצוה ורק שהובחר והוקבע, שמאיר בחי' מל' דא"ס, ג' בעת קיום בפועל שמאיר כתר מל', בעשי' פועל המצוה מתגלה בנפש העושה כתר מל' דא"ס.

פרק ח. וזהו אשר ניתן כתר מל' בראשו, שבמ"ת הו"ע בעטרה שעטרה לו אמו, שזהו ע"י הקדמת יביאו מלמטלמ"ע בהקדמת נעשה לנשמע, שהו"ע ביטול הרצון לגמרי מכל וכל, ועי"ז נעשה עטרה ע"ג הראש, נח"ר לפני בדוגמת הכתר מאבנים שהם דוממים ולגודל אורם הם תפארת בראש המלך כמו"כ המצות אף שבאים בגשמיות הנה גורמים הנח"ר למעלה, וזהו יביאו שע"י העבודה בקביעת הגשם למצוה ממשיכים בחי' לבוש מל' דמל' דא"ס וע"י קיום בפועל גורמי' להיות ואשר ניתן כתר מלכות בחי' כתר מל'.

תוכן. ע"י קביעת הגשם למצוה ממשיכים לבוש מל', וע"י קיום בפו"מ ממשיכים כתר מל'.

פרק ט. וזהו כל הנביאים עתידים להבטל חוץ ממג"א, דביטול הנביאים לע"ל הוא ע"ד ביטול זיו השמש בשמש שהוא גילוי ביתר שאת, רק שלעוצם גילוי המאור מתבטל הזיו, וזהו שהכל יבטל חוץ ממגלת אסתר שהוא גילוי העצמות שמאיר בעלמין סתימין שהם בחי'