קכח,א

הי' בכח ולא בפועל, אבל בימי מרדכי ואסתר במס"נ בפו"מ, שכוונת המן הי' להשמיד ולהרוג, באשר הם יהודים ולכן נק' מרדכי היהודי אף שבא מבנימין, וע"י המס"נ זכו אותו הדור להיות בנפשם הגילוי מכל הבחי' ומדרי' העליונות כו'.

תוכן. מרדכי נק' יהודי, וע"י מס"נ זכו לכל המדרי' היותר נעלים.

פרק כ. יקשה מה דכתיב ויקח המן את הלבוש כו' שהן מדרי' היותר גבוהות, ואיך זכה המן שיהי' הוא המלביש את מרדכי, ומאין זה שיהי' לו השגה גדולה כזו, ויבאר כי המן מן התורה, המן העץ, וכתיב ראשית גוים כו' שעמלק הוא ראשית ולמעלה מן העץ דטו"ר, שהוא מקיף רק לעה"ד, ושרש הדברים הוא דאת זה לעו"ז עשה האלקים, וזמד"ר שרשם הדעת שהוא הרגשת עצמו, ולכן מתאוה בהטוב לו, ולהיות שהדעת מול העורף, ע"כ הנה עמלק הוא בבחי' גסות וחוצפא.

תוכן. איך ישיג המן ויזכה להלביש את מרדכי.

פרק כא. המן דקדושה, הוא כמו שהוא לאחר הבירור, וכמו מב"ב של המן למדו תורה ברבים, ובעבודה הו"ע ויגבה לבו בדרכי ד' וזהו עיניו דחכ' שנק' עיני העדה למטה, אמנם הלב הוא ההתלהבות שעולה למעלה היפוך הביטול דחכ', דלב אש ומוח מים והם הפכים זמ"ז, וצריכים להיות שניהם דמצד הביטול דחכ' לא יוכל לעבוד את ד' מגודל השפלות, וכן מצד התלהבות הלב ג"כ אין עבודה שלמה וצ"ל ביטול עצמו ע"י המשכת ח"ע דאורייתא מחכ' נפקת.

תוכן. המן דקדושה, מוח מים ולב אש.

פרק כב. יבאר כי טוב לגנוז אור ההתלהבות שבלב שבתפלה בבחי' התורה שהיא היפך זה בבחי' ביטול בעצמותו, ות"ח צ"ל בו חלק שמיני שבשמינית, דהחכ' יש בה ל"ב נתיבות והם ג"כ הל"ב נתיבות שבלב שעש"ז נק' לב, וחלק א' הוא חלק ס"ד, דת"ח הוא שמקבל מן החכ' ע"כ צ"ל בו חלק ח' שבח' היינו ב' המדרי' דלבנ"ח שבמוח ולבנ"ת שבלב שבקדושה הו"ע ויגבה לבו בדרכי ה' שמנגד להמן דקלי', ואז מעטרא לי' כסאסאה שהוא בחי' מקיף נוגע ואינו נוגע, והוא הרצוא שבתפלה.

תוכן. יבאר ענין שמינית שבשמינית.