קכח,ב

פרק כג. וזהו ויקח המן דוקא את הלבוש ואת הסוס, דהמן שבקדושה שהוא התנשאות הלב שבתפלה בכחו ליקח את הלבוש מל' שהו"ע ההתנשאות דה' מלך גאות לבש (וי"ל שהו"ע ההתבוננות מעולם כו') והסוס שהוא ס"ג ג"ס, הבירורים ששמתבררים ע"י אותיות ועבודת התפלה לבוש וסוס הוא בכח המן להביא, דיש ענינם גם בקלי', אבל כתר מל' הוא ואשר ניתן כתר מל' בראשו נא' סתם, שזהו בעטרה שעטרה לו אמו, כנס"י דוקא שאין בלעו"ז ענין כזה כלל, והוא רק בכנס"י שלא זז מחבבה עד שקראה אמי, וזהו ואשר ניתן כתר מל' בראשו ע"י נש"י דוקא.

תוכן. לבוש וסוס הוא ע"י המן דקדושה וכתר מל' הוא רק ע"י נש"י בלבד.

פרק כד. בכדי להבין מהו הלבשה זו למרדכי היהודי היושב בשער המלך, יקדים דכתי' כי אל דעות ה' ב' דעות, דיעה עליונה דקמי' עצמותו מיש לאין דכולא קמי' כל"ח ודעה ב' שלגבי העולמות מאין ליש, ונא' אל דעות שסובל ב' דעות הפכיים, שהוא למעלה משניהם, ויבאר במשל התהום שהוא למטה מן הארץ, וממנו נמשך המים דרך גידי הארץ דיש בזה ג' ענינים יש שהוא הריבוי דתהום עצמו והב' מעינות התהום שבגידי הארץ בהעלם והג' הם הנהרות שע"פ הארץ, שהתהום עצמו הוא יש האמיתי מקור המים, ומי התהום הוא האין וכלא לגבי תהום, והמעינות דתהום שבגידי הארץ הוא האין של היש הגבולי, והד' היש הגבולי והם המים שבנהרות ע"פ הארץ.

תוכן. משל דהתהום, שהוא יש האמיתי והאין שלו, מעינות התהום שבגידי הארץ אין של היש, ומי הנהרות יש הגבולי.

פרק כה. ויובן יותר מתלמיד המקבל מרבו, דשכל הרב הוא בריבוי מאד, ומה שנשפע אל התלמיד הוא אפס קצהו, שהמעט הזה כמו שבא אל התלמיד פועל בו הביטול והטרדה למבלע, והרי יש כאן ג' דברים שכל העצמי של הרב שהוא יש האמיתי והמעט שנשפע להתלמיד אין (לגבי שכל העצמי של הרב, והוא אין של היש האמיתי בענין זה, ועוד בו מדרי' אין שהוא העלם לגבי התלמיד, ולכן הוא טרוד למבלע, הוא האין של היש הגבולי) והמדרי' הג' השכל כמו שהוא בהשגת התלמיד בגלוי ובמושג, ובפרטיות הם ד' מדרי' יש האמיתי בשכל הרב, אין הנחלק לשנים, אין דשכל הרב שאינו בערך, ואין שהוא מקור שכל התלמיד, ויש הגבולי דשכל התלמיד.

תוכן. משל דמשפיע ומקבל בד' ענינים יש אין אין ויש.