קכט,א

פרק כו. ועוד משל שלישי בזה מכח הצומח שבארץ, שגם בו ג' מדרי' דיש אין ויש, ובפרטיות כמו שבאים בפעולה הם ד' מדרי' כח העצמי דצמיחה הוא יש האמיתי להצמיח עד אין שיעור, הב' כח הצומח הפרטי לצמיחת החיטה שהוא בכחו אין לגבי כח הצומח הכללי, והוא מיש לאין, והג' שפועל הרקבון תחלה בהגרעין הניזרע שזהו האין של היש הבא, ולכן לפי אופן הרקבון כן יהי' הצמיחה [דכמו שחלוק בין תבואה לאילן, כן בתבואה עצמה] ויש הנצמח.

תוכן. משל דכח הצומח ופעולתו בד' מדרי' יש אין אין ויש.

פרק כז. ועוד משל רביעי מהתהוות הטפה להוליד, דטפה זו נמשכת ברוחניותה מעצם הנפש, והיא אין ממש לגבי העצם, שכחו להוליד עד אין שיעור, וכמו"כ התהוות השכל מלמעלה מן השכל, שהאין נחלק לשנים, וכמו בנהר ותלמיד הנ"ל, וזהו ב' דעות, מיש האמיתי לאין, שהוא דעה העליונה דכולא קמי' כל"ח, שאינו תופס מקום כדוגמת מי התהום לגבי תהום, והמעט שכל לגבי עצם השכל, וכטפה הזרעית לגבי עצם הנפש וכח הצמיחה הפרטי' המתלבש בחטה לגבי כללי' כח הצומח, והדעה התחתונה דעולמות מאין שאינו מושג ליש גבולי, (שהם הפכים דמיש לאין הוא כלא ומאין ליש הרי נעשה מציאות) ואל דעות שסובל ב' דעות אלו דהעצמות ממש למעלה ממשפיע ומקבל, ושניהם שוין.

תוכן. משל דטפה זרעית שהיא אין לגבי עצם הנפש, התהוות השכל מלמעלה מן השכל, מיש לאין ומאין ליש הפכיים במהותם.

פרק כח. יבאר כי הם ב' בחי' ביטול, הא' ביטול היש לאין, שמתחלה נעשה יש ואח"כ מתבטל למקורו כמו הנהר אל המעין, ובמושכל הוא ביטול ההשגה דחכ' לנקודת החכ', והב' ביטול מקורי ועצמי, שהוא כלא ממש כביטול שכל התלמיד לגבי שכל הרב וכביטול כח המוליד לגבי עצם הנפש, וביטול האין דחכ' לגבי העצמות, [וי"ל שמחלק בזה גופא עוד ענין והוא] כמו ביטול לפני המלך שאינו יש כלל, וישנו שהביטול מצד החכ', שבכללות הוא ההפרש בין הביטול שמצד החכ', שהוא ביטול היש, לביטול שלמעלה מן החכ' שהוא כלא, בביטול לפני העצמות.

תוכן. ב' בחי' ביטול ביטול דחכ' ביטול היש, והב' אל העצמות שלמעלה מהחכ' שהוא ביטול דכלא.