קכט,ב

פרק כט. וזהו וילבש את מרדכי כו' כי ב' בחי' נשמה הם הא' בחי' מרדכי, שמאין ליש, ועבודתה מירא דכיא בביטול היש לאין, והב' מרדכי היהודי היושב בשער המלך בחי' יחידה שבנשמה, ועבודתה בביטול עצמי שהוא רצון פשוט, והנה מדרי' הא' ההמשכה לנשמה שיומשך בה עכ"פ מבחי' העצמות מה שלמעלה מהחכ' כדעה העליונה הנ"ל הוא רק בחי' לבוש, שהוא לבוש מל' ולבוש זה הוא ע"י המן דקדושה, התנשאות אלקי שבא מהבירור דהתנשאות וחוצפא דקלי' [וע' בד"ה זכור כו' עמלק עטר"ת ונת' בארוכה בד"ה זה, דה"ש] ולכן הוא בכח המן להלביש, אבל כתר מל' הוא בעטרה שעטרה לו אמו נש"י שמושרשים בעצמות דוקא, שאינו ע"י בירורים, כ"א בחי' ביטול עצמי שלמעלה מהחכ' (והגם דהתנשאות זה הוא מצד יש האמיתי, אבל אינו אלא רק מסובב, ונש"י ממשיכים ע"י ביטולם בחי' העצמות) וזהו ואשר נתן כתר מל' שזהו רק ע"י נש"י לבד מצד מהותם העצמי.

תוכן. ב' מדרי' בנשמה הא' מרדכי בחי' הנשמה שמאין ליש, ומרדכי היהודי יחידה שבנשמה, כתר מל' הוא ע"י ביטול עצמי שלמעלה מהחכ'.

פרק ל. ולהבין שרשי עניני לבוש וכתר מל', גם להבין ההפרש בשרשי התורה ומצות יובן בהקדים ענין אורות פנימים ומקיפים, דבמקיפים העליון משובח, ובפנימיים הפנימיי' יותר והכמוס משובח, שהוא ההפרש בין כתר שהוא רצון, לחכמה שהוא מו"ס כמו התורה שהיא ח"ע פירוש וביאור פנימי על המצות שהוא גלגלתא, עצם הגולגלת ששומר וטפל להפרי פנימי' שהוא ח"ס וא"כ תורה למעלה מהמצות, וזיל בתר טעמא דגדול תלמוד לפי שמביא לידי מעשה, הרי יש יתרון מעלה במצות על תורה, דשרשם מתרי"ג ארחין דגלגלתא המושרשת בפנימיות ועצמות אוא"ס, וכהכלל הידוע דכל הגבוה ביותר הנה התפשטותו והתגלותו למטה יותר, ומה שנמשך בפנימיות מו"ס הוא בשרשו רק הארה המתגלה בפנימיות, ושרש האור דבחי' גלגלתא שהוא הרצון שבלא טעם הוא למעלה יותר.

תוכן. בההפרש שבין תורה אור המו"ס ומצות אור הגלגלתא, שרש המקיפים למעלה מאורות פנימיים.

פרק לא. יבאר כי המאמרים המדברים במעלת התורה על המצות, ובמעלת המצות על התו' מתאימים להיות התורה שרשה במו"ס,