קלב,א

ודבר מציאות להיות נק' חכ' הוא עצמו הכלי של אור ההיולי דחכ' כמו שנאצל מהמאציל, [ועי' ביאור זה בד"ה פתח אליהו רנ"ח הארוך] וכן הוא בכל הכלים.

תוכן. כלים מגבילים את האורות.

פרק מז. יקשה מאחר שהאורות לעצמם היולים ובלי מה, איך הם נעשי' במציאות ע"י הכלים, מאין להם הכח והעוז להגביל את האורות, ויבאר דשרש הכלי' הוא למעלה משרש האורות שהם מהקו, והכלים מהסובב הכללי שלפני הקו, ובכח זה מגבילים, והוא ע"י הכאת אור מקיף הכללי בהקו שהוא פנימי.

תוכן. שרש הכלים מסובב הכללי שלפני הקו, שרש האורות מהקו.

פרק מח. וביאור הענין דסובב, הוא אור עליון דעצמות א"ס הבלתי בא בבחי' השפעה בדרך השתל' עו"ע, ורק מרחוק וכמ"ש כי הוא צוה ונבראו בבחי' יש דוקא בדרך ממילא, דכל יכול הוא להוות יש ומציאות מרחוק ג"כ, והקו הוא השפעת האור והחיות בדרך השתל' עו"ע, בחי' ממכ"ע, דכל עלול דבוק בעילתו והעילה משפיע אור עצמותו בפנימיות העלול, והעלול עצם מעצמותו של העילה.

תוכן. מסובב התהוות היש בדרך ממילא, והקו ממכ"ע בדרך השתל' עו"ע.

פרק מט. וזהו הטעם דהתהוות הכלים נמשך מבחי' מקיף הכללי דוקא דלכן בא בבחי' צמצום הגבלת הכלים, ובכחם השרשי מסובב הכללי לפעול ולעשות האורות בבחי' יש ומציאות, והוא מהכאת אור המקיף בפנימי, שהו"ע התגברות אור המקיף בהכאה זו להיות או"פ נמשך ונתפס בבחי' יש, וזהו כי הוא אור הסובב צוה בקו שהוא ממלא ואז ונבראו בדרך ממילא.

תוכן. מהכאת אור המקיף בהפנימי מתהווה הכלים.

פרק נ. וביאור דבר זה שהתהוות היש הוא מסובב הכללי, ממה שאנו רואין במוחש דהתהוות כל הנבראים בע"מ נא' ב"פ וכמו יהי אור, והוא האור והחיות הרוחני ואח"כ ויהי אור שהוא התהוות הגשם ממש במציאות, כי התהוות הגשם א"א שיהי' מהרוחניות ואמר ויהי כן שהוא