קלג,א

פרק נד. וזהו יביאו לבוש מל', שהוא לבוש המקיף כללית כל המדרי', וזה יביאו ע"י עבוד' דאתעדל"ת בהקדמת נעשה לנשמע, וקיום המצות בפועל דעשי' הוא מבחי' סובב דוקא, ואשר נתן כתר מל' שהוא בעטרה מדרי' פחותה מזה (היפך המבואר לעיל פ"ח) ובזה יבואר ההפרש בין תורה למצות, דמצד הארת הסובב הכללי הרי המצוה למעלה, ומצד הפנימי' יש יתרון בתו', ויחזור לבאר בלילא כו' רוכב על כרוב קל ושט בח"י אלף עלמין גילוי האצי' בבי"ע דכל מדרי' מתחלקת לאלף מדרי' להיות בי"ע גבול לגבי האצי' שהוא בל"ג, והם ח"י ברכאן.

תוכן. מצד סובב הכללי גדלה מעלת המצות על תורה, ומצד הפנימיות גדלה מעלת התורה.

פרק נה. והנה המשכת ח"י ברכאן דאצי' הוא ע"י בחי' כרוב קל, כרוב הוא פני אדם, וכרוב כרביא אפי זוטרי, דאפי רברבא הוא אדם דאצי', מוחין דגדלות ששם מאיר גילוי אוא"ס ב"ה ואפי זוטרי הוא מט"ט שע"י נמשך השפע לכל העולמות בח"י אלף עלמין, וביאור הדברים דאדם בגימ' מ"ה הוא שם מ"ה במילוי אלפין שהוא אורח דאצי' העושה ביטול והתכללות בכל המדרי' [וע' בד"ה ויגדלו רס"ה] וכביטול השרים לפני המלך שמתבטלים לגמרי מכל וכל ומתאחדים יחדיו.

תוכן. כרוב. ב' בחי' אפי רברבא שם מ"ה במילוי אלפין באצי', ואפי זוטרי מט"ט.

פרק נו. והנה שם מ"ה דאצי' הוא כח מ"ה העושה הביטול בכל המדרי', לפי שחכ' הוא ראשית ההשתל' וע"י תוס' אור העצמות בחכ' הנה אנת הוא דקשיר לון ומיחד לון, ולכן הוא במילוי אלפין, דהאלף תמונתו יו"ד בראשו ח"ע ויו"ד בסופו ח"ת והוא"ו באמצע לחברם, וזהו דעד דלא הוה מתקלא שם מ"ה לא הוו משגיחין אפין באפין, שע"י שם מ"ה הוא היחוד וההתחברות.

תוכן. שם מ"ה במילוי אלפין נק' מתקלא.

פרק נז. יבאר דכתיב מה שמו ומה שם בנו, שמו הוא אדם קדמאה בחי' המוחין עצמן דחב"ד ששם עיקר הגילוי, ושם בנו אדם בתראה הוא ההארה שנמשך במדות חג"ת שהם מוחין דז"א הוא אדם שלם, והנה מוחין דחו"ב נמשכין גם במוחין דז"א שאז גם ז"א הוא בגדלות, וכמו זקן בן ע' שנה, אבל באדם הקטן שהוא מט"ט הנה גם מדותיו בקטנות