קלד,ב

פרק סג. וזהו ויקח המן את הלבוש והסוס, דלאחר הבירור שנעשה מגס ס"ג, הנה הלבוש שהוא ההתנשאות דה' גאות לבש, שאינו בערך כלל להיות מלך על עם, דמרומם ומתנשא שהוא בחי' מל' דא"ס, דאף שהוא הארה, אבל הוא מהעצמות, ונעשה לבוש מל' להיות מלך כו' שזהו ע"י תענוג העבודה בבירורים כו', אמנם לפי"ז יוקשה מדוע לא ניתן כתר מל' ג"כ ע"י המן, ויבאר כי ב' אופני בירורים הם, הא' שהמתברר מתהפך ממהות למהות ונעשה מהות אחר והוא זה שבשרשו בתחלה לא הי' רע ממש, אלא שהתעבה, ואח"כ ע"י הבירור מזדכך, ונהפך למהות טוב, והב' שהוא בעצמו לא טוב, א"כ אי אפשר שיתברר, והיינו שלאחר הבירור ישאר במהותו, וזהו כי התנשאות הא' שהוא מצד הטעם יכול להתברר ונעשה מהות אחר וזהו לבוש מל' הנ"ל, אמנם התנשאות דחוצפא א"א שיהפך כו' שהוא הביטול שלמעלה מטו"ד שזהו רק בקדושה, ולכן כתר מל' שהוא ביטול העצמי הוא דוקא בנש"י שבכח ביטולם לעורר בחי' התנשאות עצמי.

תוכן. ב' מיני בירורים הא' שנהפך ממהות למהות והב' שרק נמתק ולא נשתנה בעצמו, ב' מיני חוצפא הא' בטעם, והב' בלא טעם.

פרק סד. יקשה מה שייך הלבוש מלכות והרכיבה דסוס וכתר מל' למרדכי היהודי, ויבאר כי מרדכי מר דרור והם למעלה ב' בחי' הא' פנימיות יסוד אבא שבו מלובש פנימיות יסוד דע"י, והוא דרור, חירות מיניקת החיצונים, דשרש מציאות הזמ"ר שהם ז' עממין הוא מז' מלכין קדמאין דתהו, שבהם הי' השבירה, בשם ס"ג אבל בס"ג דס"ג יש דבינה, אבל לא בבחי' ע"ב דס"ג שהוא בחי' חכם בבינה עומק המושג דלא קיימא לשאלה, המתייחדת עם יסוד אבא שבו יסוד ע"י, וס"ג דס"ג בשבירתו הוא מקור לסוס דקלי', אבל בחי' ע"ב דס"ג הוא עלמא דחירו, ימותו ולא בחכ', וזהו מרדכי הארת יסוד אבא שבו מלובש יסוד ע"י מתייחד באצי' ביסוד אימא.

תוכן. מרדכי מר דרור יסוד אבא כמו שמתייחד ביסוד אימא ובו מלובש הארת יסוד ע"י.

פרק סה. והמדרי' הב' מרדכי הוא יסוד אבא כמו שיוצא מהתלבשותו ביסוד אימא לברר בכח התו"מ דבחכ' אתברירו להבדיל בין הטמא והטהור, עד בירורי' היותר אחרונות דנוגה דעשי' דכתי' עליהם אשכלות מרורות למו גבורות קשות ביותר שזהו בכח החכ' דוקא, וזהו מרדכי