קלה,א

מירא דכיא לטהר מסאבותא דכח בירור זה למעלה מבחי' יסוד אבא כמו שהוא בהעלם למעלה, וכמו החכם שחכמתו עמדה לו לתקן דבר שנתקלקל או ליישר המעוות, וזהו ששה חדשים בשמן המור בעבודה, שעז"נ הנה ה' יוצא ממקומו, ואשרי מי שבא לכאן כו' לקבל זיו עבודתו.

תוכן. מרדכי מירא דכיא, יסוד אבא יורד עד נגה דעשי' לברר בירורים.

פרק סו. וזהו כל הנביאים עתידין להבטל, דנביאי' נו"ה, המאירים לפי שעה במל', חוץ ממגלת אסתר, דמרדכי ואסתר הן ההלכות שהם למעלה מהחכ' עצמה ורק בחכ' אתברירו ואסתר לא תבטל, דאסתר מל' ביום ההוא אסתיר, גם לעתיד יהי' בבחי' העלם, דהנה כתיב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, שהבינה [כמו שמאירים בה המדרי' העליונות] נקראת הוא יהי' אז בבחי' זה, והיינו שיאיר בינה דבריאה במל' דבריאה, אבל ע"י דבינה גם לע"ל יהי' בבחי' הסתר. וזהו אסתר ל' עתיד.

תוכן. אסתר ל' עתיד, דע"י דבינה ישאר לעתיד ג"כ בהעלם.

פרק סז. יבאר כי העוה"ב שרשו בבחי' בינה יש, תענוג המאיר בהשגה דבינה יותר מכמו שהוא בחכ', ותענוג זה דומה במקצת לתענוג הפשוט שלמעלה הוא שעשוע המלך בעצמותו, ולמטה הוא עתיק דבריאה, וזהו תענוג הנשמות באלקינו זה שבא מן העולם עלמא דחירו דבינה לבחי' עולם דמל', ומה שהעוה"ב נק' יש הוא שהתענוג הנפלא בא במורגש, וזהו מרדכי פנימיות יסוד אבא דברי', ואסתר פנימית אימא דבריאה שבה מלובש בהסתר ע"י דבריאה, ומתגלה רק הארה, ועצם האור מוסתר ונק' סתימין דכל סתימין שגם מסתימין פנימיות בינה הוא סתום ונעלם, להיות תענוג העצמי מובדל בערך ואינו מורכב גם בחו"ב.

תוכן. העוה"ב יש דבינה, ותענוג הפשוט הוא עצמי הבלתי מורכב גם בחו"ב.

פרק סח. יבאר כי מל' דא"ס כלול מע"ס, כל ספי' כלולה מי"ס, וא"כ בחי' הכתר דמל' דא"ס ג"כ כלול מי"ס, והנה מל' דכתר שבמל' דא"ס נעשה כתר דעתיק דאצי', בדוגמת ענין מה שמבחי' מל' דכתר שבאצי' נעשה בחי' כתר מל' דאצי' בבריאה, ולזאת נקראת פנים, (ועש"ז נק' גם בחי' כתר מל' דאצי' בבריאה בשם פנים לפי שנעוץ סופן