קלט,א

מהקו שהוא פנימי, רק שזה גופא בכח המקיף, וכמו ההיולי בציור, הרי צריך לימוד ואימון, שבלא זה לא יועיל ההיולי כלל, דמה שיכול אומנות זו לפי שלמדה, רק שההיולי הוא הנותן כח שיתחכם בלימוד זה, ונמצא שמציאות קיום האומנות הוא מכח ההיולי אבל לא גוף התהוות הלימוד.

תוכן. ההיולי נותן כח בלימוד ופועל.

פרק צא. ובזה יבואר במדרי' אור הסובב בההפרש בין התהוות יש דחכ' ליש הגשמי שלגבי' הכל בהשוואה, ומהחכ' מתהווה רק הרוחני וכמו שכל האנושי להשיג דבר גשמי, אבל הגשם הוא מהסובב בכח המקיף הכללי, ודוגמא לדבר בכל הנבראים.

תוכן. לגבי סובב אין הפרש בין יש דחכ' ויש הגשמי.

פרק צב. ולהבין דכתי' מהר קח את הלבוש ואת הסוס, מה טעם המהירות ומהו את ואת, את השמים ואת הארץ, ארץ אותיות ושמים לבוש מקיף לארץ, וזהו מ"ד ארץ קדמה, ואח"כ עושי' האהל שהוא רקיע מל' פרישה ועטיפה, ומ"ד שמים קדמו דמקיף קדם, והמ"ד הג' כאחד היחוד דשמים וארץ שהשם הזה אהו"ה מורה על מהירות בחי' יסוד והמבחר שו"א כמו"כ הוא מחבר לבוש מח' וסוס דיבור, וגי' דאהו"ה טוב צדיק, ומהר הוא רמה יד הגדולה יד החזקה, והעולה ע"ג רמה, ולכן היא דוקא סוס ורוכבו דקלי' רמה בים, וזהו המהירות.

תוכן. מהירות מצד היסוד, שם אהו"ה, ג' דעות בבריאת שו"א, ג' ידות, מהר מהרה.

פרק צג. יביאו לבוש מל' כו' בראשו, סוסים הם האותיות שנתבררו מנגה, וזהו וסוס האותיות אשר רכב עליו המלך בחי' שם מ"ה המברר לב"ן ע"י הלבושים הנ"ל ואז ואשר ניתן כתר מל' בראשו של האותיות שהם סוסים, וזהו כי תרכב כו' ישועה, ע"י עבודת התשובה והמן לאחר הבירור מלביש בלבוש בחי' ת"ת ורוכב על הסוס בחי' מל' ואשר ניתן כתר מל' בראשו של האותיות והוא דוקא למרדכי היהודי דבחכ' אתברירו.

תוכן. ואשר ניתן כתר מל' בראשו של האותיות.

פרק צד. קץ שם לחשך שהם הקלי' יש קץ וסוף להיניקה שלהם, והוא ע"י העבודה בבירורים, שבכלות הבירורים יתבטלו, ויבוא