קמ,א

הרצוא והכוסף שדביקות הוא המשכת הלב, והב' הנסיגה לאחור שהוא השוב היפך המרוצה שבתשוקה.

תוכן. בעבודת האהבה רו"ש דביקות ונסיגה לאחור.

פרק ב. יבאר כי יש ב' מדרי' סוכ"ע וממכ"ע שהם ב' שמות הוי' ואלקים שם העצם ושם הפעולה, ויש רו"ש דסוכ"ע ורו"ש דממלא, ויקדים ההפרש בין סובב לממלא, דכתי' כי הוא ציוה ונבראו, ומוקשה מי ולמי ציוה, אך זה הוא שם הוי', ואף כי סוכ"ע מקיף לכל העולמות בהשואה ומ"מ ה"ה ג"כ רק שם, ויתרון הסובב על הממלא שהוא מקיף ואינו בא בהשתל' עו"ע וזהו ונבראו ולא בראם כמו ממכ"ע שבא בצירופי אותיות וכמאמר יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שבהם נברא שו"א, אבל סוכ"ע נבדל, ויקשה א"כ גם ונבראו בדרך ממילא אינו שייך, ועוד לאחר שנבראו כבר בסוכ"ע למה הוצרך להתהוות בכח הפועל בנפעל שזהו"ע ממכ"ע.

תוכן. סוכ"ע הוי' שם העצם, ממכ"ע אלקים ש' הפעולה.

פרק ג. יבאר הוא ציוה במחשבתו ורצונו שיומשך באותיות הדיבור, אבל קודם לזה הוא בחי' שהיא במקיף, ומיד שציוה במח' בא אח"כ בדיבור בגילוי, וזהו ההפרש בין ציוה ונבראו לציוה ויעמוד.

תוכן. צוה ונבראו במח' צוה ויעמוד בדיבור.

פרק ד. ברו"ש יש ב' מדרי' הא' דממכ"ע, וכמו שיר המלאכים שתחלה הוא בלהב היוצא ברצוא וחוזר ומתיישב, להיות כל פעולה לפי הפועלה [ודוקא בממכ"ע שהיא במדרי' ערך, ע' בד"ה צו כו' את קרבני עטר"ת] ואור זה [דממכ"ע] אינו מאור העליון שאינו מתיישב, אלא אדרבא כך סדרו, ומ"ש בעמדם תרפנה, שמפני הביטול אין בהם כח לעלות למעלה יותר ורו"ש דסוכ"ע הרצוא הוא לאור העליון שלא יכיל הכלי, והשוב מאור העליון המתיישב, [והעיקר הוא הרצוא שלא יכיל הכלי שלו] וזהו עבודת אברהם ברו"ש.

תוכן. רו"ש דממכ"ע, ועבודת אברהם אע"ה ברו"ש דסוכ"ע.

פרק ה. כאשר אור האה"ר לא תוכל להתיישב בלב ומוח וחוזר האור לצאת יהי' לב' סיבות, הא' מרוב התענוג, אהבה בתענוגים, ופועל