קמא,א

תוכן. ב' בחי' אותיות הא' מעלים ומנשאים את האור, והב' מורידים ומבארים עד למטה מטה.

פרק י. וזהו וסוס אשר רכב כו' סוס א' ובו ב' מדרי' הנ"ל בעלי' וירידה שזהו או"י ואו"ח דסו"ס ב"פ ס"ג ג"ס, דכמו בקלי' גסות והתנשאות כמו"כ ישנו בקדושה בחי' סוס כנ"ל והמרומם בעצם מגביה השפלים, ולכן נש"י שהם למרמס בעיני עכו"ם ד' עוזרם, מרום וקדוש, וזהו ונפשי כעפר עי"ז הוא פתיחת הלב בתורה.

תוכן. המרומם בעצם מגביה שפלים, השפלות הכנה לפתיחת הלב בתורה.

פרק יא. והנה ישראל שבאותו הדור היו בתכלית השפלות, והיו ר"ל הפקר להריגה ממש, (וכן בכל גלות גזירות קשות, וה' מבטלם ואין ידוע כ"כ) וע"כ זכו לב' דברים הא' בחי' גילוי העצמות, והב' שיהי' בהתיישבות, והוא מצד ב' טעמים, הא' מצד המס"נ, וזה העלה מ"ן למדרי' גבוה ביותר, והב' מפני השפלות, דעומ"ר שורה ומתגלה בעומ"ת, וזהו וקבל את אשר החלו.

תוכן. גלות, בימי אחשורוש זכו לב' דברים הא' גילוי העצמות והב' שיהי' בהתיישבות מפני ב' טעמים הא' מפני המס"נ, והב' מפני השפלות.

פרק יב. וזהו וסוס אשר כו' כי ב' מיני סוס הנ"ל הא' בבחי' או"ח בעלי' והב' בבחי' ירידה באו"י ושרש שרשם הוא סוס א' אשר כו' המלך בחי' ההתנשאות עצמי שבזה גופא יש ב' מדרי' הא' רוממות העצמות להשפיל גאים שהוא בבחי' או"ח והב' דטבע המרומם להיות נמשך אל השפל בבחי' או"י, ושניהם נכללים כא', וזהו כי כו' סוסיך אנכי ולא יהי' לך, (וזהו שבקי"ס אמר סוס ל' יחיד רמה ל' רוממות ול' השלכה כא').

תוכן. המרומם משפיל גאים ומגביה שפלים, אנכי ולא יהי' או"י ואו"ח.

פרק יג. יבאר כי עיקר קיום התו"מ הוא ע"י ישראל דוקא, ועכו"ם שלומד תורה ומניח תפילין אינו ממשיך כלום, וגם בצדקה וחסד