קמג,א

פרק כד. והנה ע"י מס"נ ותשו' מעומקא דלבא שהוא למסור נפשו בעצמות אוא"ס שלמעלה מהעלם וגילוי דעלמין סתימין ואתגליין, מתעלה הנפש וכמ"ש אליך לעצמותך אשא נפשי, וזהו קימו וקבלו שקיימו את התו"מ ממקורם ושרשם העצמי, דאורייתא מח"ע נפקת והמצות מבחי' הכתר תר"ך ארחין, ע"י המס"נ הגיעו להעצמות שלמעלה כו' וקיימו להמשיך אור חדש מה שמקיים ומחזק את הדבר בשרשו ומכאן מודעא רבא לאורייתא מקור התו"מ.

תוכן. ע"י מס"נ קיימו וחזקו את התו"מ ממקורה העצמי.

פרק כה. וזהו ג"כ מ"ש קיים זה מ"ש בזה, שהתור' כבר ישנה, אבל הוא רק הגילוי כמו שהוא בעדאת"כ ועדאת"ג, והקיום הוא ההמשכה ממקורה העצמי וזה בא ע"י קיום התו"מ דנעוץ תחלתן בסופן דוקא, וכמו דבר המלך כשמקיימין אותו בפועל אז הוא קיום, וזהו הקמותי דבר ה' בקיום בפועל.

תוכן. ע"י קיום התו"מ מקיימים התורה ממקורה העצמי.

פרק כו. וזהו אכלו רעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא, דהנה ישראל מפרנסין לאב"ש וכמו המאכל שפועל ב' דברים הא' התחברות הנפש בהדם שע"י ריבוי הדם נתוסף ההתחברות, והב' הוספת המים שבדם שמתפשט החיות יותר, ובדוגמא כזו למעלה כמו בקרבנות את קרבני לחמי, וישראל מפרנסין ע"י תו"מ שלהם, וזהו אכלו רעים לעילא בעלמין סתימין וכו' ובמילא נמשך אור גם בוהנגלות, ולכן האכילה הוא רק בחו"ב ומזה נמשך גם לדודים ו"ה.

תוכן. האכילה פועל התחברות הנפש בהדם, והוספת יסוד המים בדם, רעים י"ה דודים ו"ה.

פרק כז. והנה כ"ז הוא כמו שהתו"מ באים בהשתל' דעלמין כו' אבל מקיים את התורה בהתהוות חדשה ממקורה כנ"ל הנה זהו ע"י שתו ושכרו דודים דוקא, כי יין המשכר הוא המביא לבחי' למעלה מן הדעת, וכמו חייב כו' עד דלא ידע כו' דפורים ויו"כ שרש א' דיו"כ אין בו אכילה בדוגמת העוה"ב, דזה שהתו' אכילה הוא בזה"ג דוקא, ופורים שהי' להם מס"נ ע"כ עד דלא ידע המשכת העצמות, ונמצא דשתו ושכרו הוא גבוה במעלה מאכלו רעים.

תוכן. פורים ויו"כ בשרש א'. השתי' גבוה מאכילה.