קמד,ב

גדולה, ורואה בלבו גמר הדבר הוא שש ע"ז אבל הוא בהעלם עדיין, ובגמר הדבר בא השמחה בהתגלות גדולה לעין כל, וכן בימי מרדכי שקיימו המס"נ בפו"מ כבר בא הדבר בפועל בגילוי הנה ליהודים היתה אורה שמחה וששון ויקר.

תוכן. שמחת מ"ת שמחת חתן ונקראת ששון בהעלם, בפורים שמחת כנ"י ונק' שמחה בגילוי.

פרק לו. יבאר כי שמחת פורים משתנה משמחת יו"ט, דשמחת יו"ט הוא עפ"י התורה ושמחת בחגיך, דשרש יו"ט במוחין דאימא והוא מסדר ההשתל' דסוכ"ע וממכ"ע, אמנם שמחת פורים הוא בלמעלה מהשתל' וזהו ג"כ ענין עד דלא ידע בין כו' ואין הכוונה שיהי' השתוות ח"ו, דהמן לעולם ארור, ומרדכי היהודי ברוך אלא שלהיות כללות הענין במדרי' שלמעלה מהשתל' הוא בדוגמת המדרי' שלמעלה דכחשיכה כאורה.

תוכן. שמחת יו"ט בסדר השתל' ושמחת פורים בלמעלה מהשתל', עד דלא ידע בדוגמת כחשיכה כאורה.

פרק לז. יקשה למה מותר במלאכה בפורים דהלא ביו"ט מלאכה אסור, ושמחת פורים עוד למעלה מזה, ויבאר כי יו"ט נק' מקרא קדש, המשכה משבת שנק' קדש, והמלאכה שהוא בירורי' מבלבל ומונע השמחה ולכן אסור יו"ט במלאכה, אבל פורים להיותו למעלה מהשתל' שאין עבודת הבירורים מבלבל כלל לכן מותר, שאין זה תופס מקום, אמנם מרדכי רצה לגזור על המלאכה, דמרדכי בחי' חכ' לברר בירורים (כמבואר בד"ה יביאו הנ"ל) לדעתו עבודת הבירורים מונע להשמחה, ומ"מ לא קבלו מני' להיות כללית הענין במדרי' שלמעלה מהשתל'.

תוכן. טעם איסור מלאכה ביו"ט, טעם היתר מלאכה בפורים.

פרק לח. ויקר, כתי' אדם ביקר בל ילין, וקאי על אדה"ר בהיותו בג"ע קודם החטא כו', תי' יקר מורה על הפלגת מדרי' גבוה ונעלית מאד, כי עיקר יקר הוא הפלגת הערך, ושרשו שעשועים המופלגים, ולכן כל דבר יקר גורם ענג נפלא, וביקר ב' פירושים הא' מל' יוקר והב' חשיבות, והא בהא תליא לפי שחשוב מאד לכן הוא יקר עד מאד, ועושה ענג נפלא, וכן זיו יקרי' שבג"ע שהוא נפלא מאד.

תוכן. יקר הפלגת הערך ב' פירושים הא' יוקר הב' חשיבות, וגורם שעשועים מופלגים.