י, א

מצד עצם המעשה בפרט וכו' וד"ל. וזהו פי' המאמר דבהאי יומא מתעטרין שמים פי' מתעטרין הוא בחי' המקיפים דבחי' ג"ר כח"ב ולהיות שגם בשאר יומין דחול מתעטרין שמים בבחי' מוחין דגדלות שהוא מבחי' מקיפים דג"ר דחו"ב כנ"ל והיינו כענין הנ"ל בתענוג ורצון הבא דרך פרט בחידוש מע"ב בכל יום ויום כו' אבל בהאי יומא מתעטרין שמים בשמא קדישא יתיר משאר יומין ופי' יתיר זה היינו להיותו כולל כל אשר עשה שהוא טוב מאוד וכשלא נשלם כל מלאכתו לא נק' טוב מאוד וכנ"ל וא"כ יתיר זה הוא בחי' מאוד ואין זה מצד כללות המעשה בלבד שבודאי אין הפרש בין כל הפרטים לכלל הכוללם יחד דהיינו הך רק מצד בחי' עונג הנבדל מן המעשה אלא רק מצד השלמת כל רצונו בלבד שמגיע בעצמות התענוג כנ"ל זהו הנק' טוב מאוד והוא מ"ש יתיר משאר יומין בתוס' מרובה על העיקר (ולא מצד כללות המעשה שאין בזה תוספות כלל כו' וד"ל). (והיותר נכון דקאי על בחי' הבירורי' דחול דגם שמתבררי' מבחי' מ"ה דחכ' שיורד בבחי' ירידה למטה מטה כנ"ל וכמשל מי שחכם יותר יותר יוכל לברר ולתקן כנ"ל מ"מ בשבת עולה במעלה יתירה למעלה מבחי' הבירורים דחכ' וכנ"ל בענין המאמר בקושי התירו לדבר ד"ת כו' שהתו' ירדה לברר עה"ד טו"ר ובשבת בורר אסור וז"ש ודבר דבר והיינו שא' בהאי יומא מתעטרין שמים בעטרהא דכשב"כ שלמעלה מכתר שבח"ע לברר בירורים וד"ל):