ישיש כגבור לרוץ אורח.

כז, א

(מה) ישיש כגבור לרוץ אורח. פי' בזוהר ישיש מסט' דאור קדמאה דלא אשתכח בי' דינא כלל כגבור מסט' דגבו' ואע"ג דגבו' איהו דינא שלים כגבור כתי' ולא גבור בגין דאמתיק דינא בחסד ונטיל כולא כחדא בתיאובתא ורעותא שלים וע"ד לרוץ אורח כד"א הנותן בים דרך לאשקאה ולאשלמא נהירא דסיהרא בכל סטרי ולמפתח בה אורח לאנהרא לתתא ע"כ. פי' מסט' דאו"ק הוא בחי' אור אבא מקור החסדים וע"כ א' ישיש בחדוה ועונג מפני שיסוד ז"א כלול מחסדים דאבא וגבו' דאימא כי בחי' ז"א עצמו כלול מח"ג דאו"א וכידוע דאור אבא מצד עצמו הוא בבחי' החסדי' והוא מוח החכ' שהוא קר ולח מיסוד המים כו' ואור אימא בבחי' הגבו' שהרי מוח בינה חם ויבש והוא בחי' דם הוא הנפש כו' (וכידוע דטבע האב לרחם והאם בדין) כמ"ש דבינה מינה דינין מתערין כו' וידוע דלובן שמן האב ממנו עצמות ואודם שמן האם ממנה בשר וגידים כו' והן בחי' חו"ג דאו"א שבז"א שנק' בן לאו"א כידוע וע"כ גם ביסוד ז"א כלול מחו"ג דאו"א דהיינו גופו של השפעת מ"ד שלו הוא מבחי' החסדים דאבא שהוא ממוח