לג, ג

השמש שהוא אור הזרוע לצדיק יסוד ז"א בחי' סוכ"ע דמל' דאצי' בבי"ע היא שמאיר עד גם היותר אחרון שבישראל ששרשו רק בבחי' עקביים שהוא מל' דמל' דעשי' כי כל ישראל בני מלכים מבחי' מל' ול' כלים שביסוד נעשי' נר"נ בבי"ע ולזה הטעם האוכל חמץ ונכרתה הנפש מיום הראשון עד יום כו' וכמ"ש במ"א וד"ל ולהיפוך גם הקל שבקלים לא נפסק אור שרש נשמתו לגמרי דאע"פ שחטא ישראל הוא גם ישראל מומר וכה"ג כידוע ולכך כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב אפי' פושעי ישראל וכמ"ש במ"א ע"פ אספו כו' כידוע וד"ל: