ואין נסתר מחמתו

לג, ג

(נד) וזהו אין נסתר מחמתו. פי' בזהר שם וז"ל. ואין נסתר לית מאן דמתחפיא מההוא נהירו דהא לכולא אנהיר בכללא חדא לכל חד וחד כמה דאתחזיי' לי' ע"כ. כי הנה מבואר למעלה בתחלת המאמר דבחי' אור עליון דבחי' יסוד ז"א שנק' שמשא נהיר לכל אינון גוונין נהורין דלתתא דהיינו בכל קומת בנין המל' בבי"ע עד צמצום היותר אחרון [שבסוף] העשי' ע"כ א' לית מאן דמתחפי' מיני' בהסתר וצמצום דשם אלקי' דמל' גם בצמצום דאלקי' היותר אחרון אין נסתר ממנו להיות ידוע דשם אלקי' הוא בחי' הצמצום וההסתר ע"ש הוי'. כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים והיינו בחי' צירופי אותיות שכח אור אלקי מוסתר בהן להתהוות נברא בע"ג מאין ליש נפרד כו'. וכל שהאותיו' באים ויורדים למטה בצירופים שונים יותר נסתר ונתמעט שם הארת אור אלקי' דהוי' דאצי' וכידוע שיש ק"ך צירופי' בשם אלקים ומ"ח צירופים האחרונים משם שורש יניקת הע' שרים דעשי' שמקבלים מבחי' אחוריי' דשם אלקים שמוסתר שם בתכלית ההסתר. וכמ"ש במ"א בענין ומופתים באדמת בני חם כו'. וזהו גווני נהורין כי המל' נק' בחי' מראה וגוון בבחי' הארה דהארה לגבי שם הוי' דאצי' וכמ"ש מראה דמות כבוד הוי' וכמ"ש בזוהר בבחי' שם ב"ן נ"ב גוונין כו'. וגוונין נהורין דלתתא היינו בחיצוני' הכלים דע"ס דעשי' גם שם מאיר אור דצ"ע בחי' יסוד ז"א כי אין נסתר מחמתו לפי שאין ההסתר הזה בא רק מצד בחי' הצמצום דשם אלקים כו'. אבל א"ז הסתר כלל לגבי עצם האור דהוי' כו' (וכמ"ש במ"א בביאור ענין כהדין קמצא דלבושי' כו'. וכמשלים וחידות שאינם מעלימי' לגבי המשפיע) וז"ש ולית מאן דמתחפי' ע"י צמצום אלקים מהאי נהירו דשמשא (וראי' ממה שמצינו ביוסף שהוא בבחי' יסוד צ"ע והי' איש מצליח וה' עמו בכל אשר עשה גם בהיותו בבה"ס ובגלות מצרים הגם שהי' שכינה שהיא בחי' המל' בתכלית ההסתר. אבל בחי' יסוד ז"א הוא מאיר בגילוי ואין מסתיר לפניו כלל גם בבחי' גלות שהוא עת אשר שלט האדם כו' בהסתר דב"ן דנוגה כו'. שהרי הי' יוסף איש מצליח כו' וכך כל צדיק שבכל דור ודור כו'). (ושרש הדברים גם מה שבחי' יסוד דוקא אין נסתר מחמתו יותר משאר אורות דאצי' שהן באי' בהעלם כו'