רננו צדיקים

לו, ג

(נח) ובגין רזא דשמא עילאה דקא נהיר בנהירו ונציץ בנציצו ואשתלים בשלימו עילאה ותתאה. פי' שמא עילאה הוא בחי' אור הכתר שמאיר בחו"ב נק' שמא עילאה להיותו נבדל ומרומם בערך כי הוא בחי' ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים כידוע ולכך כולל לג' שמהן הנ"ל שהן ג' מוחין דחב"ד. וז"ש דשמא עילאה זה נהיר בנהירו דחכ' ונציץ בנציצו דבינה ואשתלים בבחי' הדעת שכולל לחו"ב שנק' שלימא ומ"ש עילאי ותתאי היינו בזו"נ דז"א נק' עילאה. והמל' נק' תתאה דאתייחדת בכורסיי' כו'. ומ"ש בגין רזא דשמא כו' קאי אדלעיל מני' דא' דאיתוסף נהירו בכולא כו'. והוא תוס' דחב"ד שבכל ספי' דז"א וקאמר שכ"ז התוס' בא בשביל רזא דשמא עילאה שהוא בחי' הכתר דחו"ב והוא בחי' הרצון והעונג כמ"ש כי בו שבת וינפש. וכמ"ש למעלה (והוא המאיר גם בכל ספי' והיינו בחי' כח"ב דכל ספי' וע"ז רמז במ"ש ואשתלים בשלימא עילאה כו'):

ואתקינו אנשי כנה"ג סידורא ושירותא דתושבחתא מאינון תושבחתין דדוד מרזא דא השמים מספרים כבוד אל דאיהו נטיל ברישא ונהיר לכל שאר ולבתר ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן ודא איהו רזא רננו צדיקים בה' בגין דהאי נהר כניס ונטיל כולא ושמשא אתתקן לאתנהרא ביומא דא. פי' במאמר זה בא לגלות סוד וטעם הסדר דאנכה"ג שסידרו בשבת לומר מזמורים ותשבחות דדוד כמו בסדר שסדרו לומר אחר השמים מספרים מזמור דרננו צדיקים כו' ואח"כ מזמור מזמור דלדוד בשנותו דסמיך לי' ומסתמא כוונו אנשי כה"ג בסדר זה איזה סוד וטעם ומפרש הטעם דתחילה יאמרו השמים דאיהו נטיל ברישא כו' שהוא בחי' המשכת מוחין חדשים דאו"א עצמן בפנימי' ז"א. וזהו השמים דאיהו נטיל ברישא ונהיר לכל שאר ספי' ואח"כ מזמור דרננו צדיקים בה' שהן בחי' יסוד ז"א בכלל ובפרט יש בחי' יסוד בכל ספי' בפרטיות. והיותר נכון מה שקורא צדיקים אינו לשון רבים אלא קאי על ב' צדיקים צדיק עליון יסוד ז"א בכלל וצדיק תחתון בחי' יסוד דנוק' כידוע וכללותו הוא רק בחי' יסוד ז"א והוא מ"ש ולבתר ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן כו'. (ויותר נכון לפי פשט המאמר שקורא נהר דנגיד כו' לבחי' יסוד אימא והשמים הן בחי' ג"ר דאו"א כו' ושמשא אתתקן הוא יסוד ז"א כנ"ל בפי' והוא כחתן כו'). ולהבין ביאור הדברים הנה יש להקדים תחילה בביאור ענין יסוד דדכורא שנק' צדיק עליון ויסוד דנוק' שנק' צדיק תחתון שע"ז אמר רננו צדיקים כו'. להיות ידוע דכל בחי' יסוד אינו ענין מציאת ומהות ומדה בפ"ע כמדת החסד או כמדת הדין. אלא הוא רק כח המביא את כל שפע איזה מציאת דבר מה אם חסד או שכל לבחי' גילוי למקבל דוקא. ואותו כח המביא להשפעה