לדוד בשנותו

לז, א

(נט) ולבתר סיהרא דקא מתפרשת מסט' אחרא ביומא דא בגין לאתנהרא מן שמשא ודא איהו לדוד בשנותו את טעמו כו'. פי' סיהרא הוא בחי' מל' דאצי' כמו שהיא מסתתרת בבי"ע להיות ראש לשועלים ונק' מאור הקטן לממשלת הלילה כמ"ש לכי ומעטי א"ע כו' דבהיות המל' בבחי' האצי' מקבלת מז"א מבחי' פב"פ כידוע עז"א תחילה רננו צדיקים ב' צדיקים. צדיק וצדק שהוא ב' יסודות דזו"נ כמ"ש למעלה ולבתר ההוא נהר כו' עד ושמשא אתתקן כו' שהוא בחי' יסוד ז"א ובחי' המל' בבחי' האצי' מקבלת מיסוד ז"א ונק' צדיקים ואח"כ א' לדוד שזהו גם בחי' המל' שמסתתרת בבי"ע שזהו אחר הפסקת המסך המפסיק בין אצי' לבריאה כמ"ש בע"ח דהמל' דאצי' בוקע המסך ונעשה כתר וראש לבריאה וכמ"ש במ"א שז"ש באורך נראה אור בחי' הארה דהארה ונק' דמות ומראה כבוד ה' ונק' כבוד תחתון כבוד נברא להיות בחי' מקור לבריאה יש מאין וכידוע שזהו בחי' שם אלקים בק"ך צירופים דהיינו בחי' כהפב"נ שמשתלשל בריבוי צירופי' עד שמחיה גם לע"ש דנוגה דעשי' שנק' אלקי' אחרים שמקבלים