ומבלעדיך כו' פודה ומציל

נד, ד

(פז) ולהבין זה בתוס' ביאור הנה י"ל ג"כ מ"ש אח"ז פודה ומציל כו'. ולכאורה הפ' דפודה ומציל באמצע דאין לנו מלך דתחו"ס דפודה ומציל שייך למ"ש בתחילה גואל ומושיע דגאולה ופדיי' ענין א' הוא רק שהגאולה בחנם והפדי' בכסף כידוע. והנה י"ל תחילה מהו בחי' מושיע שהן בחי' החסדי' שביסוד כנ"ל כי הנה כתי' כוס ישועות אשא פי' בחי' המל' שמקבל ריבוי החס' מיסוד דז"א נק' כוס ישועות כוס מלא ישועות (והטעם שנק' כוס דוקא כי כוס גימט' פ"ו בגי' אלקים והמתקת הדיני' דאלקי' דקטנות נק' כוס ישועות וכשמקבלת המל' מא"א נק' כוסי רוי' בגימט' ארך כמ"ש במ"א שזהו ענין המאמר כסא דמלכא משיחא רכ"א לוגין כו'). וזהו ג"כ פי' פועל ישועות בקרב הארץ שהוא התגברות החסדים להמתיק הדינין והגבו' שביסוד דנוק' שנק' קרב הארץ (וכידוע בפי' מלפני אדון חולי ארץ דאתבסמ' נוק' כו' שנמתקו הגבו' דנוק' בריבוי החסדים המתגלים

נה, א

מיסו' ז"א שנק' אדון הארץ וכמ"ש עיני כל אליך ישברו להמתיק להגבו' כו') וכך גם כאן בפי' גואל ומושיע דיסוד נק' גואל ורבוי אורות החסדים המתגלים מפי יסוד נק' ישועות וכמ"ש פועל ישועות להמתיק גבורה דיסוד דנוק' וכמו שכתוב כוס ישועות אשא כנ"ל. וזהו הנק' מושיע שבכחו להמתיק כל דינין קשי' שבנוק' וכמו כל מושיע בכל דור שממתיק לדינין דכנס"י מקטרוגים הרעי' ומצילם שנק' מושיע לישראל כמו בגדעון שזכר חסדי' הראשוני' בנפלאות דמצרים אמר לי' לך בכחך זה והושעת את ישראל מכל דינין הקשין ששולטים בהם כו' (ושרשו הוא רק התגברו' החסדי' על הגבו' כמו הושיעה לו ימינו כו' ע"י ש"ע נהורי' דא"א כמ"ש במ"א בפי' כי הלבישני בגדי ישע כו') ומצד ריבוי החסדי' שביסוד דפועל ישועו' בקרב הארץ נק' גואל ומושיע וד"ל. וז"ש תחילה גואל ומושיע ואח"כ פודה ומציל כו'. שהפדי' הוא בכסף דוקא והוא בבחי' רבוי החסדים שנק' כסף כידוע והגאולה בחנם. (וכמ"ש לעתיד לא בכסף תגאלו כו') אך כשנתגברו ריבוי החסדי' יוכלו לפדות ולהציל הרבה בכסף דחסדי' שנק' ישועות וזהו פודה ומציל בריבוי החסדי' דיסוד ז"א בכללו' כל החסדי' דכל הפרצופים שנמשכו הכל בפי יסוד ז"א וכמ"ש וילקט יוסף את כל הכסף כו' והוא מ"ש בתחלה גואל ומושיע בריבוי החסדים. אך מה שהפסיק באמצע בפודה ומציל משום דסמיכת גאולה לתפילה הוא מלך גואל ומושיע כו' ובבחי' המל' שנק' תפלה כמ"ש ואני תפלה כו' נאחזין בה דיני' קשי' הרבה כו' ושיהי' ביכולת ריבוי החסדי' להמתיק גם זה מבלעדיך שאתה הפועל ישועות ליתן בהם כח להמתיק ריבוי הגבו' הקשו' כו'. וזהו המשך הדברים בתחילה א' ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע דבחי' סמיכת גאל"ת שיומתקו הג' דנוק' בחסדים דדכורא. אך זהו בגאולה בחנם ואח"כ מצד רבוי החסד שפועל ישועות כו' א' פודה ומציל ברבוי החס' עד שגם דינין היותר קשים כמו בכל עת צרה וצוקה בתכלית הקטנות דדינים קשים מושיעם ומצילם ועונה ומרחם וכמ"ש בכל צרתם לו צר כו' וממנו יושע דוקא שע"י כח התגברות החס' דישועות ניכר בהתגברו' כח דין הקשה שאז מרחם ביותר וז"ש וממנה דוקא יושע וז"ש בכל עת צרה כו' וכמ"ש עמו אנכי בצרה אנכי דוקא וכמו שמסיים אין לנו מלך אלא אתה הגם שנק' גואל ומושיע אבל הוא מושיע למושיע וגואל זה ומבלעדיך אין לנו מלך גואל וע"כ גם בתכלית הדינין אין לנו מלך כו'. אלהי הראשונים והאחרונים אלוה כל בריות אדון כל תולדות. פי' כמ"ש אני ראשון ואני אחרון וידוע שהוא בחי' מל' דא"ס שמאיר בראשית הקו עד מל' דעשי' שנק' אחרון כנ"ל ונק' הארת ראשית הקו בשם ראשונים כמו כי שאל נא לימים ראשונים כו' דהיינו בחי' ימי קדם דבחי' א"ק שבג"ר שבו שמאיר בו מראשית

נה, ב

הקו כו' עד סוף הכל שנק' אחרונים והוא בבחי' מל' דמל' דעשי' ששם מסתיים עקב דא"ק וכידוע שכל קומת א"ק ראשו בראשית הקו ורגליו בעשי' וכל השתלשלות דאבי"ע אינו מלביש רק לבחי' נה"י דא"ק כידוע ולהיות ידוע דבחי' א"ק נק' אדם דבריאה בכללות הכל (וע"י וא"א אדם דיצי' וז"א נק' אדם דעשי') ה"ז ממש כמו שאין ערך לנברא עם הבורא כך אינו ערך כלל לבחי' א"ק לגבי עצמות אא"ס מאחר שנק' אדם דבריאה שהוא מאין ליש דהיינו מבחי' האין האמיתי דעצמות המאציל ליש בבחי' בריאה אעפ"י שבחי' נה"י שבו נק' מקור הראשון אל עולם הנאצל כידוע. (וז"ש וכל קומה לפניך תשתחוה שהוא קומת א"ק בכלל) וז"ש אלקי הראשונים והאחרונים פי' בהשוואה א' הוא אלקי הראשונים והאחרונים יחד כי בחי' הקו נמשך להיות בבחי' מעומ"ט ראש וסוף עכ"פ אבל לגבי עצמות אא"ס מעלה ומטה שוין ממש וא"כ ראשית הקו שבג"ר דא"ק עד סוף הקו דמל' דמל' דעשי' שהוא בעקביים דא"ק הכל שוה שע"כ בחי' קומה זו דא"ק מראשו לרגליו אמר אלקי הראשונים והאחרונים בהשוואה א' מאחר שנק' אדם דבריאה (ובעצמי' אא"ס נא' כי לא אדם הוא רק שברא את האדם בחי' א"ק מאין המוחלט והוא להיות בחי' ראש וסוף כמו רצון ותענוג ומוחין ומדו' עד סו"מ שזהו בחי' עקב דא"ק כו' וד"ל). וזהו אלוה כל בריות. פי' כל בריות בהשוואה א' לפי שיש כמה מיני מדריגות כמו אדם דבריאה אדם דיצי' אבל מאחר שכללות א"ק נק' אדם נמצא אלוה כל הבריות יחד בהשוואה א' ושוה לפניו בריאה שבאצי' עם בריאה שבמל' דעשי' ונק' אלוה כל בריות יחד (כי לא שייך לחלק בזה רק כאשר יש בחי' ציור קומת אדם חב"ד חג"ת שהן בי"ע בכל עולם דאבי"ע אבל לגבי העצמות כללות' נק' בריאה כו'). אדון כל תולדות. פי' ההפרש בין בריות לתולדות. הנה יובן בהקדים ענין הידו' בהפרש שבין מה שהוסד כללות סדר ההשתלשלות דאבי"ע מבחי' הקו עפ"י מאמר קו המדה בראשית התחלת האור והשפע שבא מעצמות אא"ס ע"י צמצום הא' הנק' מק"פ כו' להאיר דרך קו"ח בכל סדר ההשתלשלות שבכל הפרצופים שלא יוסיף ולא יגרע מכמו שהוסד מראשי' ההמש' מן העצמו' וזהו הנק' אלוה כל בריו' כנ"ל בבריאה דא"ק בכללו' מראשו לסופו ובין מה שנתוסף אור חדש מעצמות אא"ס שלפני הצמצום בכל הפרצופים דאבי"ע בבחי' הקו"ח הזה ע"י בחי' היחודים העליונים שכל הפרצופים דא"ק ע"י וא"א ואו"א וזו"נ עד גם מצד בחי' הבירורי' דרפ"ח כו' שמתברר בנוגה דבי"ע ע"י תומ"צ ותשובה וכה"ג כידוע וכמו בכל ג' מועדים ושבת ויו"ט וכה"ג. או בזמן בהמ"ק שהי' גילוי אור העצמות ממש שהוא אור חדש ממש שלא נמשך מעולם בקו במאמר דקו המדה או כמו תולדות נשמות חדשו' שבא

נה, ג

מיחודים עליונים דאו"א וזו"נ שזהו ע"י בחי' תוס' מוחין חדשים ממקור הראשון בעצמו' אא"ס ממש וכידוע שבכח התולדה מיחוד דכר ונוק' שורה בחי' א"ס שיוכלו להוליד עד אין שיעור וקץ כו'. וזהו פי' אדון כל תולדות פי' מלבד שהוא אלוה כל בריות ואלהי הראשונים והאחרונים מצד הארת הקו"ח שכבר הוסד בתחילת השתלשלות ע"י צמצום הראשון כנ"ל. הנה עוד מעלה יתירה מה שנק' אדון כל תולדות והוא בחי' תולדות אורות חדשים שיוכל להמשיך עד אין קץ ושיעור ביותר מכפי מא' קו המדה כו' בין תולדות אור חדש מן העצמות שע"י היחודים העליונים או במועדים וכה"ג בהיכל ק"ק דצמצם שכינתו בין בדי הארון וכה"ג שנמצא למטה בתוס' אור מכמו שנתצמצם בראשית הקו כו' ובין בתולדות הנשמות שמיחודים עליונים דאו"א וזו"נ וכה"ג בכל יחוד דמ"ה וב"ן או התכללות חו"ג כו' הרי נק' אדון כל תולדות שכ"ז הכל נמשך ובא מאא"ס עצמו דוקא מלבד שהוא אלוה כל בריות לחדש מע"ב בכל יום שא"ז חידוש מעיקרו כו' וד"ל. המהולל ברוב התשבחות. פי' אחר שהוא אלהי הראשונים ואלוה כל בריות שבמא' קו המדה וכולן מעלין מ"נ בתשבחות שכל עלול עולה בעילתו עד רוהמ"ע עד דגם אור צח אוכם הוא לגבי עה"ע כו'. וגם כל תולדות חדשים משבחי' בהעלאות מ"נ ועושי' יחודי' גדולים ברוב התשבחות שלהם הוא כולל בכללותם יחד בסקירה א' משום דבעצמו נק' נורא תהלות דלא ידע לי' בר איהו בלחודוהי כו' ובמקום גדולתו כו' וצמצם א"ע להיות מהולל ברוב התשבחות של כל ההשתלשלו' מטעם הנ"ל וד"ל. המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמי' עולמי' הן חיצוני' דאבי"ע הנק' עולמות שמתחדשים מאין תמיד ונותן כח חסדו בכל עילה להשפיע לעלול כו'. וזהו המנהיג עולמו בחסד שבעצמות כי חפץ חסד כו' כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה חסד [אמר יברא]. ובריותיו כו' הן הנשמות דאבי"ע ברחמים שהוא בבחי' אדם כי אדם אדמה לעליון כידוע וד"ל: