נה, ג

מיחודים עליונים דאו"א וזו"נ שזהו ע"י בחי' תוס' מוחין חדשים ממקור הראשון בעצמו' אא"ס ממש וכידוע שבכח התולדה מיחוד דכר ונוק' שורה בחי' א"ס שיוכלו להוליד עד אין שיעור וקץ כו'. וזהו פי' אדון כל תולדות פי' מלבד שהוא אלוה כל בריות ואלהי הראשונים והאחרונים מצד הארת הקו"ח שכבר הוסד בתחילת השתלשלות ע"י צמצום הראשון כנ"ל. הנה עוד מעלה יתירה מה שנק' אדון כל תולדות והוא בחי' תולדות אורות חדשים שיוכל להמשיך עד אין קץ ושיעור ביותר מכפי מא' קו המדה כו' בין תולדות אור חדש מן העצמות שע"י היחודים העליונים או במועדים וכה"ג בהיכל ק"ק דצמצם שכינתו בין בדי הארון וכה"ג שנמצא למטה בתוס' אור מכמו שנתצמצם בראשית הקו כו' ובין בתולדות הנשמות שמיחודים עליונים דאו"א וזו"נ וכה"ג בכל יחוד דמ"ה וב"ן או התכללות חו"ג כו' הרי נק' אדון כל תולדות שכ"ז הכל נמשך ובא מאא"ס עצמו דוקא מלבד שהוא אלוה כל בריות לחדש מע"ב בכל יום שא"ז חידוש מעיקרו כו' וד"ל. המהולל ברוב התשבחות. פי' אחר שהוא אלהי הראשונים ואלוה כל בריות שבמא' קו המדה וכולן מעלין מ"נ בתשבחות שכל עלול עולה בעילתו עד רוהמ"ע עד דגם אור צח אוכם הוא לגבי עה"ע כו'. וגם כל תולדות חדשים משבחי' בהעלאות מ"נ ועושי' יחודי' גדולים ברוב התשבחות שלהם הוא כולל בכללותם יחד בסקירה א' משום דבעצמו נק' נורא תהלות דלא ידע לי' בר איהו בלחודוהי כו' ובמקום גדולתו כו' וצמצם א"ע להיות מהולל ברוב התשבחות של כל ההשתלשלו' מטעם הנ"ל וד"ל. המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמי' עולמי' הן חיצוני' דאבי"ע הנק' עולמות שמתחדשים מאין תמיד ונותן כח חסדו בכל עילה להשפיע לעלול כו'. וזהו המנהיג עולמו בחסד שבעצמות כי חפץ חסד כו' כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה חסד [אמר יברא]. ובריותיו כו' הן הנשמות דאבי"ע ברחמים שהוא בבחי' אדם כי אדם אדמה לעליון כידוע וד"ל: