המעורר ישנים

נז, א

(צ) ולהבין בתוס' ביאור בענין אלם מאלקים שז"ש נאלמתי כו'. הנה י"ל מ"ש במ"א בענין כרחל לפני גוזזיה נאלמה דפי' גוזזיה הוא בחי' השערות דנוק' שנק' שער באשה ערוה להיות כי עיקר יניקת החיצוני' רק מבחי' שערות דנוק' שלזה נאמר ביפ"ת וגלחה א"ר ועשתה את צפרניה כמ"ש בזוהר ע"פ מטתו שלשלמה כו' דבשערה' וטופרה' אחידן כו' להיות כי השערות יוצאין מבחי' מותרות דמותרות (מאודם דנוק' שממנו פסולת היותר גס בא בשערות וצפרנים מפסולת דדכורא) דהיינו כמו מחום החיצוני שמזיק לגוף שיוצא בזיעה מנקבי הזיעה מנקבי' הללו צומחי' השערות. והענין יובן בבחי' הדבור שכ"ז שהארת המוחין באים בצירופי אותיות הרי נא' ימותו ולא בחכ' וכתי' וכבודי לאחר לא אתן שגם בחי' המוחין דקטנות ביותר שבא בצירופי' היותר אחרונים בצמצום כמו באותיות הטבע בגי' אלקים ששם אור האלקי' דמל' מסתתר בתכלית הסתר מ"מ מאחר שכולם בחכ' עשית הרי אור החכ' דמל' דאצי' בא ומאיר גם בצירופי' דמל' דמל' דעשי' בעולם הגלגלים שלנו שאין בהם עדיין רע גמור משום שנאמר וכבודי לאחר לא אתן כו' כבודי ל"ב נ"ח דמל' שמצומצם במל' דמל' דעשי' אין משם יניקה לחיצוני' שנק' רע גמור. וכמ"ש לא יגורך רע שהרי הגלגלים משתחוים כו' וכל חלקי דצ"ח הטהורים עולין ע"ג המזבח (וגם מקבלי' גרים מעובדי כוכבי' כו') רק בבחי' אחוריים דאחוריים שבאותיות הדבור הוא כמו בחי' השערות שיוצאים מנקבי הזיעה שהוא הפסולת המזיק והיינו בין צירוף לצרוף שאין שם אור דחכ' כלל כמו נקבי העור כו' משם מקבלים החיצוני' והוא ג"כ ענין אלם דאלקים דקטנות להיות שכ"ז שמגיע לשם הארת המוחין שבדבור הגם שהוא בתכלית הקטנות וכמו באותיות וצירופים שמהווה עולם הגלגלים שלנו ממל' דמל' דעשי' שבט' כלים החיצוני' הרי נאמר בדבר ה' כו' וברוח פיו כל צבאם שהן השמים והארץ הגשמי' וכ"צ ממש לא נק' זה יניקה לחיצוני' שהן בבחי' רע גמור דנוגה וכמארז"ל וכי בשביל שוטים שקלקלו לעבוד לשמש וירח כו' כנ"ל מאחר שכולם בחכ' עשית כו' אך הע"ש